איך זעה אין "די צייטונג - אידישע צייט" א קאפי פון א מכתב מחאה מהגאון רבי משה שטערנבוך שליט"א איבער א קאנטראווערסיאלע שטעלונג פונעם ענגלאנד הויפט רב ראביי מירוויס. די בריוו איז זייער אומקלאר. וואס איז די רעדע?
ליסקא האט געשריבן:
וויפל מענטשן ליגן אין דעם ביה"ח ?
קענט איר געבען א דוגמא פון א ביה"ח אין ניו יארק ?
אינעם עדת ישראל - ענפילד בית החיים איז דא ארום 12,000 קברים, די עלסטע קברים זענען פון די תר"פ יארן. ווען מען האט געקויפט דעם בית החיים האט מען צוליב די קאסטן עס געקויפט בשותפות מיט אנדערע קהילות פון לונדון (נישט דווקא היימישע קהילות),
אויף די לינקס איז א רשימה פון א גרויס חלק פון די קברים
שלמה שהאט געשריבן:↑דינסטאג פעברואר 28, 2023 6:16 pm
.
די האסט נעכטן געלייגט דא, גאר אסאך בילדער פון מצבות. זענען זיי אלע פון ''ענפילד'' בית החיים לאנדאן? דארף מען רעדן מיט די מנהלים צו אריבערפירן דאס אלעס, צו א נייע אשכול פאר די ''ענפילד'' בית החיים לאנדאן...
.
לייף אינשורענס אן קיין בלוט-טעסט גרינגערהייט. רופט/טעקסט די ווארט INFO צו 718-480-0545#קהלֵב
moishy56האט געשריבן:↑מיטוואך מארטש 01, 2023 5:29 am
שלמה שהאט געשריבן:↑דינסטאג פעברואר 28, 2023 6:16 pm
.
די האסט נעכטן געלייגט דא, גאר אסאך בילדער פון מצבות. זענען זיי אלע פון ''ענפילד'' בית החיים לאנדאן? דארף מען רעדן מיט די מנהלים צו אריבערפירן דאס אלעס, צו א נייע אשכול פאר די ''ענפילד'' בית החיים לאנדאן...
moishy56האט געשריבן:↑מיטוואך מארטש 01, 2023 5:29 am
שלמה שהאט געשריבן:↑דינסטאג פעברואר 28, 2023 6:16 pm
.
די האסט נעכטן געלייגט דא, גאר אסאך בילדער פון מצבות. זענען זיי אלע פון ''ענפילד'' בית החיים לאנדאן? דארף מען רעדן מיט די מנהלים צו אריבערפירן דאס אלעס, צו א נייע אשכול פאר די ''ענפילד'' בית החיים לאנדאן...
moishy56האט געשריבן:↑מיטוואך מארטש 01, 2023 5:29 am
שלמה שהאט געשריבן:↑דינסטאג פעברואר 28, 2023 6:16 pm
.
די האסט נעכטן געלייגט דא, גאר אסאך בילדער פון מצבות. זענען זיי אלע פון ''ענפילד'' בית החיים לאנדאן? דארף מען רעדן מיט די מנהלים צו אריבערפירן דאס אלעס, צו א נייע אשכול פאר די ''ענפילד'' בית החיים לאנדאן...
מפורסם הדבר, שחתונתו של הרבני הנגיד ר' חיים משה פעלדמאן ז"ל היתה לאחר השואה החתונה הראשונה בלונדון שהיתה בה הפרדה ראויה במחיצות בין גברים לנשים, דבר שלא היה נהוג שם עד אז. ר' חיים משה סיפר תמיד שהיתה זאת משאלתו של כ"ק רבינו בעל 'ישועות משה' זי"ע, שהיה בתוכניתו להשתתף בשמחה. בביקור רבינו זי"ע בלונדון באמצע החורף תשט"ז, דיבר רבינו עם הרה"ח ר' געציל בערגער ז"ל על הענין, והוא אכן הבטיחו על כך, כפי שמצינו במכתב שכתב רבינו לר' געציל בערגער בתקופה שלפני החתונה, והרי הוא בפרסום ראשון: "אחכה אי"ה שיקיים כ"ה את הבטחתו שהבטיחני בענייני הסידורים של החתונה, שיהיו עצהיו"ט בצניעות ובלבושי החסידות כיאות לכבודו". בעצם היה זאת בקשת החתן עצמו, כפי שמספרת מרת פעלדמאן תחי', שחמיה ר' פישל אמר לאביה ר' געציל בשם בנו החתן, שאם אין מחיצות ראויות הוא לא יופיע לחתונה! בגנזיו של ר' חיים משה מצינו מכתבים שכתב בענין זה מלוגאנו לחמיו הרה"ח ר' געציל בערגער ע"ה, ומכך למדים אנו על האש שיקדה בקרבו לדברים שבקדושה. וכה קוראים אנו: יום א' לסדר יהי כן ה' עמכם, ב' שבט תשט"ז לפ"ק לוגאנו יצ"ו. החיים והשלום וכט"ס לאהובי ויקירי ה"ה כבוד המיול"ח הרה"ח המפורסם לשו"ת וכו' עכב"ב היקרים שליט"א. אחדשה"ט כמשפט באה"ר... החלטתי לכתוב על ענין שכבר דובר עליו בעת שהות הורי יקירי שליט"א, והוא בענין המחיצה בחתונתי שתהי' אי"ה בשעטומ"צ. כי אבי יקירי שליט"א כתב לי שהוסכם לעשות מחיצה בין עזרת נשים לאנשים ע"י עציצים ועצי נוי, אבל דבר זה לצערי לא מספק אותי, כי ברצוני באמת היה, שיהיה לגמרי בחדרים נפרדים, כפי שתמיד כשהיה שמחות במשפחתנו דאגתי לכך שיהיה בחדרים נפרדים וב"ה עלתה בידי, ועכשיו בדיוק בשמחתינו לא יהי' כך? אבל כפי שאבי יקירי שליט"א כתב אין אולמות כאלו בנמצא בלונדון, אז לפחות שתהיה מחיצה אמיתית, כי במחיצה כזו של עצי נוי ופרחים, ליבי נוקפי שבקל אפשר לבוא ח"ו לידי תערובות. ואך למותר להזכיר דברי ה'בית שמואל' בסימן ס"ב ס"ק י"א וז"ל: 'כשאנשים ונשים בחדר אחד אין אומרים שהשמחה במעונו, דאין שמחה כשיצר הרע שולט', עכ"ל. וגם שמעתי בשם הכלה תחי' דמחיצה אינה שווה הרבה, והיא יודעת זאת מחתונות אחרות שהיתה. וגם אם אזכה לכך שהר"מ שליט"א הרה"ג ר' משה (רבינו ה'ישועות משה' זי"ע) יואיל כן להשתתף בחתונה, כי יש לי עוד תקוה לכך באם יסע לאנטוורפען וכבר יהיה סמוך לזמן החתונה, אקוה שיואיל לבוא ולא ימהר לנסוע לאר"י, ואז אם המחיצה לא תהיה בסדר כדינא, הוא לא יתבייש מלמחות ולא לבוא, או לבוא וללכת. לכן אבקש בכל לשון של בקשה שלפחות יעשו מחיצה ממשית גבוה, של עץ או דבר אחר ממשי, ואח"כ יכולים לנאותה ע"י פרחים ועצי נוי משני הצדדים. אקווה שדברי היוצאים מן הלב יכנסו ללב מקשיב ומבין, ותמלאו בקשתי עצהיו"ט לטוב לנו כל הימים. כתבתי כל זה עכשיו, כי עתה יש עוד זמן לתקן את הניתן לתקן. כ"ד חתנכם הדו"ש וטובתכם כה"י באה"ר, חיים משה
אח"כ במכתב בפרשת יתרו, כתב ר' חיים משה: "ער"ש לסדר ויאמר משה לחותנו תשט"ז... שמחתי בכותבים לי שמו"ר הרהגה"צ שליט"א הצליח בפעליו למען כבוד שמים, ויה"ר שיצליח גם הלאה בכל אשר יפנה (רבינו זי"ע ביקר בלונדון בחודש טבת תשט"ז). וכפי שנודעתי שלאחרונה גדלו סיכויים להשתתפותו בשמחתנו בע"ה בשעטומ"צ, ולכן אף בלי כל זה שוב אבקשכם למען ה' שלא יקשה בעיניכם שום מניעה בדבר עשיית המחיצה שתהיה כדינא עצהיו"ט, כי עם כל גודל האולם, חדר אחד נשאר, וצריכים אנו לחשוש לדברי ה'בית שמואל' שכתבתי, וכידוע אין דבר העומד בפני הרצון, ואדרבה מצוה הנעשית ע"י התאמצות מרובה יותר חביבה כידוע"...
שמחת אפריונו של ר' חיים משה נקבע ליום רביעי פרשת כי תשא, י"ז באדר תשט"ז. כאשר הציעו את התאריך בפני רבינו האמרי חיים זי"ע, נענה בזה"ל: "דער חודש איז גוט [אדר] און דער טאג [י"ז-טוב] איז גוט!" החתונה התקיימה באולם גדול בעיר, בהשתתפות ציבור גדול, חסידים ואנשי מעשה שהגיעו לשמוח בשמחת משפחת האפרתים. לבקשת החתן הועמדו מחיצות ראויות בין הגברים לנשים, ובשעת החתונה עמדו גיסו הרה"ח ר' מענדיל בערגער ז"ל והרה"ח ר' גדלי' עסטרייכער ז"ל על המשמר שהמחיצות יישארו על עומדם ואף אחד לא יסירם ממקומם. עם אלו שהגיעו בטענה למה הוא משנה ממה שהיה נהוג עד אז, לא נכנס ר' געציל בוויכוחים, אלא הסביר שבחורי 'ישיבת מתיבתא' הודיעו שהם באים לשמח בחתונה, כי זה זמן רב שהם ממתינים להשתתף ב'היימישע חתונה', והם הודיעו שאם לא יהיו מחיצות הם יעמדו זה על יד זה להפריד בין הגברים לנשים, לכן לא היתה לו ברירה אחרת...
עס איז דא א ספר "טהרת הקודש" וועגן קדושת ביהמ"ד אויפן שער בלאט שטייט נתחבר ע"י זקן הרבנים במדינת ענגלאנד ר' ישראל חיים דייכעס, געדריקט אין די שטאט ליעדש איך האב נישט קיין השגה ווער דאס איז געוועהן, (די ספר איז אבער דא אויף היברוי בוקס) ווידער די שטאט ליעדש איז יא בארימט אין די אידישע היסטאריע, ווייל דארט איז געוועהן א ישיבה נאך די מלחמה ובשעת די מלחמה, ווי פילע פליטים האבן דארט געלערנט ביים ליעדש'ע רב (שווער פונעם יעצטיגן ליעדש'ע רב פון לאנדאן הרב יושע מייזליש) די ישיבה האט ארויס געגעבן אסאך חשוב'ע תלמידים,
ר' ישראל חיים דייכעס היה רב מפורסם בענגלאנד ומחבר פורה מוצאו היה ממשפחה מפוארה בווילנא רבתי, מאך א זוכעניש פאר מחברים בשם דייכעס אויף היברו בוקס: אמרי יושר דייכעס, ישראל חיים ב"ר אריה צבי ווילנא תרמז בית ועד לחכמים No. 1 5662 דייכעס, ישראל חיים לונדון תרסב בית ועד לחכמים-תרס”ב-חוברת שלישית דייכעס, ישראל חיים ב"ר אריה צבי לונדון תרסב דרשות מהרי"ח ישראל חיים דייכעס לידעז תרפ טהרת הקודש-חלק ראשון דייכעס, ישראל חיים ב"ר אריה צבי ליעדז תרפח טהרת הקודש-חלק שני דייכעס, ישראל חיים ב"ר אריה צבי ליעדז תרפח נתיבות ירושלים ישראל חיים דייכעס לונדון תרפז נתיבות ירושלים ישראל חיים דייכעס לונדון תרפו נתיבות ירושלים ישראל חיים דייכעס ווילנא תרמ נתיבות ירושלים [ילקוט מהרי"ח] ישראל חיים דייכעס לונדון תרצ עין ישראל ישראל חיים דייכעס ליעדז תרעב פרחי האביב דייכעס, ישראל חיים ב"ר אריה צבי ווילנא תרל תלמוד ירושלמי עם נתיבות ירושלים-בבא בתרא דייכעס, ישראל חיים ב"ר אריה צבי לונדון תרפו תלמוד ירושלמי עם נתיבות ירושלים-בבא מציעא דייכעס, ישראל חיים ב"ר אריה צבי לונדון תרפו
הג"מ ישראל חיים דייכעס: נולד בדארשונישוק בפלך קובנה בכ"א בטבת תרי"א לפ"ק לאביו ר' הירש אריה ליב ז"ל בשנת תרכ"ט נשא עם בת ר' משה ביילצקי ז"ל בחנוכה שנת תרמ"ה לפ"ק נתמנה לרב בעיר וולאדילסב שבפולין בשנת תרס"א נתמנה לכהן כרב של לידעס -אנגליא עמל רבות לחיזוק שמירת המצוות ולימוד התורה בעיר של"ח י"ד תמוז תרצ"ז לפ"ק מח"ס נתיבות ירושלים על מסכת הש"ס דרשות מהרי"ח ילקוט מהרי"ח אמרי יושר מקוה ישראל פרחי אביו טהרת הקדוש שני חלקים עין ישראל (היה ממייסדי "אגודת הרבנים החרדים", מחובבי תנועת חובבי ציון ומהמצטרפים הראשונים לתנועת המזרחי בה היה פעיל מרכזי עם סוף ימיו)
