משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

היסטאריע פון שטעט און ערטער

די אחראים: יאנאש , אחראי , געלעגער

אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

בערנאט רובין באדראג קערעסטיר,

ממשפחת רבי מאיר יוסף זצ"ל.
אטעטשמענטס
20230622184033_IMG_1951-01.jpeg
20230622184033_IMG_1951-01.jpeg (140.63 KiB) געזען 776 מאל
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

הארזים האט געשריבן: דאנערשטאג מאי 18, 2023 1:39 pm
dovidal האט געשריבן: דאנערשטאג מאי 18, 2023 1:05 pm
הארזים האט געשריבן: מוצ"ש אפריל 22, 2023 10:12 pm
דא האסטו ר' יעקב באגלער געווען שוחט אין קערעסטיר פאר 35 יאר.

(אלע מצבות פון די באגלער משפחה אין קערעסטיר האט מען איבערגעמאכט שפעטער, מיט שווארצע שטיין, לפי הרוח של הנכד אחר המלחמה, פון באגלער איז געווארן בוגלר וכו'.)
איז דאס דער זעלבער יעקב באגלער דא שטייט ער איז אין מאד און מקודם בנירעדהאז
איך ווייס נישט, דא האסטו זיין בלעטל
https://www.geni.com/people/Yackov-Bogl ... 5311539854
קוק ביי די זוהן זיינע, דארט שטייט דער זוהן איז געבוירן ערגעצוואו אין אוקריינע.
איך האב אזוי געבלעטערט אין זכרונות המאור האב איך מיר אנגעשטויסן אין א באשרייבונג אויף א זוהן פון ר' יעקב, מיט פרטים איבער די משפחה, איך וועל עס שפעטער אהערשטעלן.
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

פון זכרונות המאור,
הרה"ח ר' משה באגלער מגעלניץ, הי"ד

הרבני החסיד המופלג והמושלם מוה"ר משה באגלער הי"ד מגעלניץ בצ'כוסלובקיא, עלתה נשמתו הטהורה השמימה, בשריפת גופו במיידאנעק, ביום ד' חשון תש"ד, עם אשתו הצנועה ואשת חיל יראת השם, מרת צינא הי"ד.
ר' משה נולד בשנת תרל"ח באילאנצא, לאביו הרבני החסיד המושלם מוה"ר יעקב באגלער ע"ה, שו"ב בק"ק קערעסטיר בהונגריא, ולאמו הצדיקת והמושלמת מרת בילא, בת הרבני החסיד ר' צבי אָפענקרויט, ע"ה. בעיירה זו שהרה"ק ר' ישעי' מקערעסטור זצ"ל, הרביץ שם ובכל הגלילות חסידות וקדושה, רבות בשנים, לא הי' בית שלא נתגדלו בו בדרכי החסידות.

ר' יעקב שהי' ת"ח מופלג וחסיד בכל מעשיו, גידל את כל בניו בתורה ובחסידות וביראת שמים לכל פרטיה. ברם בנו ר' משה הי' מצוין במיוחד כעובד ד' בכל לבו ונפשו ומסור לכל קדשי ישראל באמת ובתמים, ומה גם לדרכי החסידות שלא זז מהם בכל זמן ועידן, זיז כל שהוא.

אחרי נישואיו את אשתו מרת צינא, בת הרבני המופלג מו"ה נתן שטערן ע"ה, התיישב בעיירה געלניץ אשר בסלובקיא ושלח ידו במסחר ובקנין. בעירה זו עם קהלה חשובה ומפורסמת שבעוה"ר לא נשאר זכר לה, עם רבה, הרב הגאון המפורסם ר' פרץ טובי' שטיין זצ"ל, חתן חתנו של הגאון הצדיק המפורסם מוה"ר שמואל ראזענבערג זצ"ל, אב"ד הונסדורף, ועם כמה אנשי עלי' ואנשי מעשה, הי' ר' משה החסיד הראשון שהתיישב בה, ועל אף התנגדותם לכתחילה של כמה מתנגדים אדוקים, שבסוף השלימו אתו ולמדו לעשות כמעשיו הטובים, הנהיג שם כמה מעלות ומדות טובות שהרתה החסידות, ובעיקר בעניני מקוה לאנשים, ועניני תפלה והתלהבות ושמחה בעבדות השם, שזה היתה משאת נפשו כל ימי חייו. על אף היותו סוחר וטרוד בעסקיו, לא הניח מלגמור תהלים בהשכמה יום יום, וללמוד שיעורו במשניות או בגמרא קודם התפלה.

עם התיישבותו בצ'כוסלובקיא התקרב להרה"ק רח"א שפירא הגאב"ד מונקאטש זצ"ל, ונסע אליו לכל ר"ה וכמה פעמים בשנה, וכפי שראה מרבו הגדול הזה, התנהג בהרבה ענינים בקנאות ולחם מלחמת ד' מדי פעם ראותו עבריינות על תורת ד' ומנהגי ישראל.

גידל דור ישרים יבורך של בנים ובנות, שהקפיד מאוד לחנכם על טהרת הקודש בכל דקדוקי מנהגי ישראל.

כמה שנים לפני החורבן הנורא, העתיק דירתו לקאשוי והתקרב אל הגאון האדיר שר התורה, ר' שמואל ענגיל זצ"ל אב"ד ראדאמישלא, במצאו קורת רוח מיוחדת בגדלותו וצדקותו של רב האי גאון.
כשמחנות שונאי ישראל ההונגרים תפסו השלטון בקאשוי בשנת תרצ"ט, גורש מן הארץ ובא עם ב"ב לפרשוב אשר בסלובקיא וחי שם תחת לחץ הגזירות הרעות של שלטון הנאצי שהתחיל אחרי כשנה, עד הובל בסיון תש"ב עם ב"ב למחנה העבודה והשמדה במחוז לובלין, ומשם אחרי יסורים וחרפת רעב לכבשני האש במאידאנעק, אחרי סוכות תש"ד.

מבניהם שנהרגו על ידי הארורים ימ"ש :

בתם. בריינדל, הי"ד, אשה צנועה וחסידה ויראת ד' בכל תהלוכותי', נתפשה בשארוואר עם בתה הילדה התמימה, דבורה בת שמונה הי"ד, נשרפו באוישוויץ, יום י"ט בתמוז שנת תש"ד. (ראה גם בערך מהר"א אמסעל).

בנם. הרבני המושלם מו"ה שלמה מפרעשוב, עם אשתו המשכלת והצנועה מרת הינדא ועם ארבעת ילדיהם זיסל, פרומט, יעקב, נתן דוב, הי"ד. הוא הי' חתן הרבני החסיד והגביר המפורסם מוה"ר יצחק קעגעל מפרעשוב, שנהרג עם אשתו ועם בניו הי"ד (שלשה מנכדיו של ר' יצחק, נשארו לאוי"ט).

בתם. יראת ד' ואשת חיל מרת פרומט, עם בעלה המושלם והמופלג מו"ה עקיבא בן הרבני המושלם והמופלג, איש תם וישר מוה"ר מתתי' ראט הי"ד, מפרעשוב. ביום השלישי לביאתם למחנה השמד, הולידה בן ועוד הכניסוהו בבשאע"ה בשמחה. המוהל הי' הרבני המושלם והמופלג והעסקן המפורסם, מו"ה שמעון עהרליך מקאשוי הי"ד, ר' עקיבא נהרג ע"י מכה ממכונת רכבת שעבד שם, ביום י"א טבת תש"ג, ואשתו עם בנו החדש נשרפו ביום ד' חשון תש"ד, הי"ד. (ר' מתתי ראטה ואשתו הצנועה והצ' מרת מרים שרה נהרגו באושוויץ ביום ד' חשון תש"ד, הי"ד. בתו האחת של ר' מתתי' ראט, האשה החשובה והמשכלת על דבר ד', מרת פריידל ע"ה, אשת הרב ר' אברהם קאהן נר"ו בוויליאמסבורג (ראה לקמן בהערות) נפטרה בדמי ימיה בברוקלין ביום ג' חשון תשכ"ב).

בנם. המושלם והמופלג מוה"ר צבי עם אשתו המושלמת והמשכלת מרת בריינדל, בת ר' אלי' באגלער הי"ד מביליץ, עם ילדתם בילא הי"ד.

בנם. הבחור והוא הצעיר, העילוי המושלם והמופלג בתורה וי"ש למדן ומתמיד מופלג ובעל מדות יקרות, יעקב הי"ד, שהתחבא בשעת שאספו את היהודים להובילם לשריפה. והי' רצון ד' שבראותו ממחבואו את אביו ואת אמו מובלים אל הקרונות, ואביו נושא משא כבד על כתפו, מיהר ממחבואו לקיים מצות כיבוד או"א ולקחת המשא מעל כתפות אביו, הגם שידע, שבזה הוא מוסר עצמו ליד הרוצחים, שהובילוהו עם אביו ואמו.
הוא הי' האחרון למיתה וראה בצרת קרוביו שנשלחו לבית השריפה, אחרי עינויים ויסורים קשים. בבואו פעם הביתה לעת ערב ראה את חדר הוריו אשר בגיטו מרוקן ואין נפש, בכה בכי תמרורים. בבוקר הובילוהו שוב לעבודה קשה ועינוהו עוד כמה ימים ברעב ובצמא ובעבודה קשה עד נפלו אין אונים, הי"ד.

נכדיהם. (בני בתם ריזל תחי', אשת ר' מרדכי נעבענצאל נ"י מהעלמעץ). שלשת הילדים התמימים מאיר צבי, שמואל, טשארנא געלע, הי"ד, שנשלחו עם אמם לאושוויץ ושם נעשה לה נס גדול ואחד ממכריה הפרישה בחזקה מילדיה, שנשלחו לצד השריפה, והיא נשלחה לעבודה וניצלה בע"ה.

****
ר' יעקב באגלער אבי ר' משה הנ"ל, הי' בנו של הרה"ח המופלג מוה"ר נתן אפרים באגלער ע"ה מאילאנצא, נפטר בעשרה בטבת תרפ"ד, ביום א' פרשת ויחי יעקב, ואשתו מרת בילא הנ"ל, בת הרה"ח מוה"ר צבי אָפענקרויט ע"ה, נפטרה י"ט אדר תרצ"א.

ר' יעקב נולד בווישניץ בערך בשנת תר"ג, והי' שו"ב בקערעסטיר ל"ב שנה, והתנהג בצדקות ובחסידות מופלגת עד יום פטירתו. היראים מסביב הידרו לאכול משחיטתו דוקא.

* * *
ואלה בני ר' יעקב הי"ד, שנהרגו בשואת הנאצים ימ"ש :
א) הרה"ח המופלג והמושלם מו"ה נתן באגלער מעדעלין (נשארו לו בנים נ"י בארה"ק).
ב) הרה"ח המופלג והמושלם מו"ה נח באגלער מקערעסטיר ואשתו הי"ד, ביום ו' סיון תש"ד, באוישוויץ, ומבניו הבי המושלם רודף צדקה וחסד, שמואל, נהרג במחנה העבודה, הי"ד, (נשארו לו בנים נ"י בצרפת).
ג) ר' משה הנ"ל.
ד) הרה"ח המופלג והמושלם רודף צדקה וחסד, מו"ה מרדכי באגלער מקערעסטיר ואשתו הכבודה והצנועה מרת ריזל, ובנם אברהם, הי"ד, ביום ו' סיון תש"ד, באושוויץ.
ה) הרה"ח ר' זאב מנירעדיהאז.
ו) ר' עלי מטעשען.
ז) הרה"ח ר' אברהם מנאפקאר. וכן בנות חורגותיו הנשים הכבודות, מרת פיגא קלאפהאָלץ מטעשין, מרת ברכה שאיאוויטש מטיסאאוילאק, מרת מינדל שטרוים מקערעסטיר עם בעליהן וב"ב, הי"ד.

****

חותנו של ר' משה באגלער, הרבני המושלם והמופלג מוה"ר נתן דוב שטערן נ"ע. הי' שו"ב בראזגאן אצל קאשוי, מופלג בתורה וביראה ונפטר בקאשוי זקן ושבע ימים. אשתו הראשונה, חותנתו של ר"מ באגלער, היתה הצנועה והכבודה מרת פרומט ע"ה בת הרה"ח מו"ה צבי קעגעל ע"ה, נפטרה באלטשוואר אצל קאשוי.
אשת ר"נ השני' מרת בריינדל, עם בני' ר' וואלף זאב, ר' מאיר, ובתם המושלמת והצנועה מרת ריזל עם בעלה ר' יצחק שפירא וילדתם, מבארדיוב, נשרפו כולם עקדה"ש. הי"ד ודם כל הקדושים ב"ב.
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

@dovidal וואס איך זעה דא איז אז רבי יעקב באגלער שו"ב האט געהאט א זוהן ר' זאב אין נירעדהאז, מעגליך ער האט אויך דארט געוואוינט פאר א תקופה.
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

נאך בילדער פון מצבות געכאפט געווארן אין די 1970 יארן למספרם.

ווער דערקענט די מצבות?

אויפן צווייטן בילד דערקענט מען די מציבה פון הבחור אברהם שמואל בן הגאון רבי משה גינז זצ"ל אב"ד קערעסטיר.
אטעטשמענטס
קערעסטיר.jpg
קערעסטיר.jpg (385.88 KiB) געזען 696 מאל
2CInmhDJHMcMQucqlUvabSoVAU7N8Oxuj193.jpg
2CInmhDJHMcMQucqlUvabSoVAU7N8Oxuj193.jpg (305.84 KiB) געזען 696 מאל
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: ** משפחות, רבנים, ואנשי שם, ד'העיר קערעסטיר **

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

שם בן נח האט געשריבן: זונטאג יוני 04, 2023 2:34 pm

מו"ה ר' אלטר ישעי' ראזענוואסער ז"ל איז געווען אן איידעם ביי אים בזיווג ראשון, און זיין שווער ע"ה איז געווען זיין טאטן'ס ערשטע קרוב (ר' אלטר ישעי' בן ר' אברהם מאיר חתן ר' אברהם יעקב צאפף-ווייסבערג חתן ר' יקותיאל הכהן ווייסבערג ז"ל ר' אברהם שמואל בן ר' יעקב חתן ר' יקותיאל הכהן ווייסבערג ז"ל) אויב איך געדענק גוט.

אן אייניקל פון ר' נחמן צבי קעפעטש ע"ה האט מיר אמאל פארציילט אז ר' ישעי ע"ה איז געקומען צו זיין חתונה מיט א שטריימל (אין די יארן נאך וואס ער האט עס אנגעטוהן) אלס א פעטער בזיווג ראשון, כאטש ער איז שוין געהאט אויפגעשטעלט א פרישע שטוב.
פון וועלעכע שטאט קומט די ראזענוואסער פאמיליע? איבראן?

און דאכט זיך מיר ר' אלטר ישעי האט געוואוינט נאכן קריג אין קערעסטיר ביז 56', ריכטיג?
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

אוועטאר
שם בן נח
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג מארטש 23, 2021 5:56 pm
לאקאציע:אויף די הרי אררט

Re: ** משפחות, רבנים, ואנשי שם, ד'העיר קערעסטיר **

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שם בן נח »

הארזים האט געשריבן: דאנערשטאג יולי 20, 2023 7:33 pm
שם בן נח האט געשריבן: זונטאג יוני 04, 2023 2:34 pm

מו"ה ר' אלטר ישעי' ראזענוואסער ז"ל איז געווען אן איידעם ביי אים בזיווג ראשון, און זיין שווער ע"ה איז געווען זיין טאטן'ס ערשטע קרוב (ר' אלטר ישעי' בן ר' אברהם מאיר חתן ר' אברהם יעקב צאפף-ווייסבערג חתן ר' יקותיאל הכהן ווייסבערג ז"ל ר' אברהם שמואל בן ר' יעקב חתן ר' יקותיאל הכהן ווייסבערג ז"ל) אויב איך געדענק גוט.

אן אייניקל פון ר' נחמן צבי קעפעטש ע"ה האט מיר אמאל פארציילט אז ר' ישעי ע"ה איז געקומען צו זיין חתונה מיט א שטריימל (אין די יארן נאך וואס ער האט עס אנגעטוהן) אלס א פעטער בזיווג ראשון, כאטש ער איז שוין געהאט אויפגעשטעלט א פרישע שטוב.
פון וועלעכע שטאט קומט די ראזענוואסער פאמיליע? איבראן?

און דאכט זיך מיר ר' אלטר ישעי האט געוואוינט נאכן קריג אין קערעסטיר ביז 56', ריכטיג?
ריכטיג.
די ראזענוואסער'ס קומען פון איבראן, און ר' אלטר ישעי האט געוואוינט אין קערעסטיר ביז 1956.
ה' יראה. אברהם קרא אותו יראה. שם קרא לו שלם. ומלכי צדק מלך שלם (בראשית יד יח). לפיכך נקראת ירושלים על שם שני הצדיקים האלה. (מדרש לקח טוב)
אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

פארן קריג ווי האט ער געוואוינט?
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

אוועטאר
שם בן נח
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג מארטש 23, 2021 5:56 pm
לאקאציע:אויף די הרי אררט

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שם בן נח »

הארזים האט געשריבן: דינסטאג יולי 25, 2023 6:03 am
פארן קריג ווי האט ער געוואוינט?
ר' אלטר ישעי' ע"ה איז געבוירן צו זיין פאטער ר' אברהם מאיר ע"ה בשנת תר"ע אין די שטאט איבראן.

שפעטער איז ער א חתן געווארן בזיווג ראשון מיט בת ר' שמואל סאמעט ע"ה פון קערעסטיר, וואס איז געווען מאמע'ס ערשטע קרוב. און דארט האט ער זיך באזעצט נאך די חתונה.
ה' יראה. אברהם קרא אותו יראה. שם קרא לו שלם. ומלכי צדק מלך שלם (בראשית יד יח). לפיכך נקראת ירושלים על שם שני הצדיקים האלה. (מדרש לקח טוב)
אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

גרינע לייבן האט געשריבן: דאנערשטאג יוני 08, 2023 10:55 am
הארזים האט געשריבן: דאנערשטאג יוני 08, 2023 3:53 am
נדבה לבנין בית הכנסת ובתי תלמיד תורה ה"נשרף", באדראג קערעסטיר.
וועלעכע יאר האט זיך עס פארברענט?
1930
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

איך האב אויסשניטען פון צייטונגען וואס באריכטן די פייער, איך וועל עס שפעטער אהערשטעלן.
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

דירתו של הרב בבודרוג קערעסטיר, מסיבות שטרם נקבעו, עלתה באש מבפנים. האש התפשטה במהירות דרך עליית הגג הדחוסה, וכל הגג נבלע בלהבות. מהבנין התפשטה האש להבית מדרש בשכונתה הקרובה ולשני בנייני מגורים נוספים, כל המבנים נשרפו כליל לאפר. למרבה המזל, מזג האוויר היה רגוע והאש לא התפשטה עוד יותר, למרות שבמהלך כל חצר, במרחק של מטר או שניים בקושי מבנייני המגורים, היא מלאה בתנורים של חציר וקש וחומרים דליקים אחרים. במוצאי שבת
◄ ווייז ספוילער
synagogue burned down in Bodrogkeresztur,

the rabbi's apartment and two other houses

The rabbi's apartment on Bodrogkeresztur, for reasons not yet established, caught fire from the inside. The fire quickly spread through the crammed attic, and the entire roof was engulfed in flames. From the building, the fire spread to the Israelite synagogue in its immediate neighborhood and to two other residential buildings as well, all the buildings were completely burnt to ashes. Fortunately, the weather was calm and the fire did not spread further, even though the during each yard, barely one or two meters away from the residential buildings, it is filled with hay and straw stoves and other flammable materials. Saturday night
אטעטשמענטס
UjBarazda_1930_08__pages152-152-01-02.jpeg
UjBarazda_1930_08__pages152-152-01-02.jpeg (329.94 KiB) געזען 506 מאל
UjBarazda_1930_08__pages152-152-01-01-01.jpeg
UjBarazda_1930_08__pages152-152-01-01-01.jpeg (56.71 KiB) געזען 506 מאל
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

אוועטאר
כח און מח
שר חמש מאות
תגובות: 864
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג יאנואר 06, 2022 9:03 am

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך כח און מח »

ראובן איש מהעם האט געשריבן: מאנטאג אקטאבער 23, 2023 12:09 am
כח און מח האט געשריבן: זונטאג אקטאבער 22, 2023 3:19 pm
כח און מח האט געשריבן: זונטאג אקטאבער 22, 2023 3:18 pm
עמיצער ווייסט אפשר ווער עס איז געווען דער ר' דוד שטיינער פון קרעסטיר, סאיז מיר וויכטיג צו וויסן...
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=198
ווייס איך נישט צו סאך, אבער א שנעלע זוך אין אוצה"ח, האט דאס ארויף געברענגט:
דא האסטו וואס דער עדעלין'ער רב שרייבט אויף איהם אז ער איז זיינ'ס א תלמיד [ער שרייבט אויך איהם ש"ב?] און ער האט איהם געשיקט פרעגען די שאלה פון'ם באניהאד'ער רב, און אז ער איז געווען א יליד בארטפעלד.
[בד"א נאך א עובדא פון די נעכטיגע בעל הילולא די ראזלא רב זיועכי"א]
image (9).png
ווייסט איינער אפשר מער ווער דער ר דוד איז?
אוועטאר
מונאוויטש
שר האלפיים
תגובות: 2915
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג נאוועמבער 22, 2015 6:08 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מונאוויטש »

רבי דוד שטיינער הי"ד מבארדיוב (בארטפעלד),
בן רבי משה חיים, בן רבי יהודא צבי (סטעטען איילענד), אחי הרה"ק רבי ישעי זצ"ל.

היה חותנו של רבי יוסף ראזענבערגער ע"ה - שעטנז לאבארטאריע.

ער איז אומגעקומען אין אוישוויץ.

אגב, לפי די רעקארדס איז רבי דוד דאן געווען בערך בן עשרים.
Miriam.jpg
Miriam.jpg (386.2 KiB) געזען 414 מאל
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 780
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

מונאוויטש האט געשריבן: מאנטאג אקטאבער 23, 2023 11:45 am
רבי דוד שטיינער הי"ד מבארדיוב (בארטפעלד),
בן רבי משה חיים, בן רבי יהודא צבי (סטעטען איילענד), אחי הרה"ק רבי ישעי זצ"ל.

היה חותנו של רבי יוסף ראזענבערגער ע"ה - שעטנז לאבארטאריע.

ער איז אומגעקומען אין אוישוויץ.

אגב, לפי די רעקארדס איז רבי דוד דאן געווען בערך בן עשרים.
Miriam.jpg
ייש"כ.
האט מיר געפאלען דער ליין
'ועלי'ה נאמר דרשה צמר ופשתים'...

***
זעה איך יעצט אז מען ארויף געברענגט רבי יוסף ראזעבערגער אשכול לכבוד יער יא"צ וואז איז נעכטען געווען, און הרב @farshlufen האט שוין מעיר געווען, אז ס'איז איהם געפאלען דער ליין... viewtopic.php?p=4080397#p4080397

ד"א איז דא דארט א קלארערע בילד פון די מציבה:
אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, ד'העיר קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

הארזים האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 20, 2022 5:01 pm
איז הרב דוב בער עהרמאן בן הרב משה שמואל הנ"ל ובעל מחבר דברים ערבים, פאר וכבוד, ועוד,
געוועהן שוחט אין קערעסטיר?
יש מבין האט געשריבן: פרייטאג מארטש 29, 2024 10:23 am
חתימות הרב דוב בער עהרמאן שו"ב דקערעסטיר.

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/app ... 9D?lang=he


הרב החסיד רבי דוב בער עהרמאן נולד בסביבות שנת תר"ך. אביו, ר' משה שמואל ב"ר נתן אליהו עהרמאן זצ"ל אב"ד אירשא, היה מיוחס "מגזע תרשישים עד משפחת קרן הצבי (בעל חכם צבי) זל"ה" (הייחוס מוזכר בסוף הקדמת דברים ערבים חלק א, ומובא בפירוט בספר זכרנו לחיים). שימש כשו"ב בקערעסטיר. הרב דוב בער התגורר בפערבעניק שבמחוז זמפלן, ולאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לקליינווארדיין. הוא קיבל תורה מרבותיו דודו הגאון מהר"מ שיק זצ"ל, הגאון ר' אברהם יודא לייב שווארץ מחבר הספר "קול אריה" אב"ד ברנסאז ומאד, הגאון ר' ישעיה בייערן משארוש פאטאק והגאון ר' עמרם חסידא מחבר הספר "בית שערים". הרב הרבה להסתופף בחצרות צדיקים קדושי עולם זי"ע, ראה את עבודתם הקדושה של צדיקי דורו ושמע על עבודת הצדיקים מדורות הקודמים. בספריו, דברים ערבים (שני חלקים) (תרס"ג-תרס"ה), פאר וכבוד (תרע"א-תרע"ב) וזכרנו לחיים (תרצ"ח) – הוא מביא סיפורי מעשיות מגדולי החסידות והצדיקים, לתועלת הציבור ולהנחלת הדברים לדורות הבאים. הרב ניספה באושוויץ בקיץ תש"ד הי"ד.

10.jpg
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, ד'העיר קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

הארזים האט געשריבן: מאנטאג יוני 13, 2022 4:23 am
גרשון אברהם קליין , קערעסטירע שמורה מצות.
בעסער
אטעטשמענטס
Hoaruzim_1.jpg
Hoaruzim_1.jpg (117.36 KiB) געזען 104 מאל
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

אידישע צייטונג תרצ"ה לפ"ק

בישיבת קערעסטיר שהוא בהשגחה קפדנית יכולים מספר בחורים, לקבל טיפול מלא, בחינם.
כתובת: הרב הערמאן שלעזינגער באדראג קערעסטור.

"הערמאן" שלעזינגער איז רבי משה גינז - שלעזינגער אבד"ק קערעסטיר?
אטעטשמענטס
EPA04939_zsido_ujsag_1935_14_7-02_copy_492x222.jpg
EPA04939_zsido_ujsag_1935_14_7-02_copy_492x222.jpg (54.15 KiB) געזען 102 מאל
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

אוועטאר
מונאוויטש
שר האלפיים
תגובות: 2915
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג נאוועמבער 22, 2015 6:08 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מונאוויטש »

הארזים האט געשריבן: דאנערשטאג מאי 09, 2024 2:45 am
אידישע צייטונג תרצ"ה לפ"ק

בישיבת קערעסטיר שהוא בהשגחה קפדנית יכולים מספר בחורים, לקבל טיפול מלא, בחינם.
כתובת: הרב הערמאן שלעזינגער באדראג קערעסטור.

"הערמאן" שלעזינגער איז רבי משה גינז - שלעזינגער אבד"ק קערעסטיר?
ניין, בנו רבי חיים אלטר גינז-שלעזינגער ז"ל הי”ד.
אביו רבי משה ז"ל נפטר בשנת תרפ"ה, געציילטע חדשים בעפאר רבי ישעי'לע זצ"ל.
אוועטאר
הארזים
שר חמשת אלפים
תגובות: 5432
זיך איינגעשריבן אום:מוצ"ש אקטאבער 24, 2020 11:20 pm

Re: משפחות, רבנים, ואנשי שם, פון באדראג קערעסטיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הארזים »

ווער איז דאס?
יעקב בן החבר ר' אברהם ע"ה שהיה שמש דפה ק"ק יצ"ו ושרת באמונה לקהל עדתו יותר משלושים שנה...
אטעטשמענטס
1716230817101.jpg
1716230817101.jpg (215.16 KiB) געזען 37 מאל
"מסורה" איז ביי מיר די ערשטע זאך!

שרייב תגובה

צוריק צו “עיר ועיר”