מדרגות = טרעפ יש לו מקור בתנ"ך אדער איז עס א העברעאישע חידוש?
יונתי בחגוי הסלע בסתר ''המדרגה''.
שיר השירים פרק ב.
אבער פשטות און תנ''ך ווערט עס גערופן מעלות. ולא תעלה 'במעלות' על מזבחי, אדער למשל שיר 'המעלות'.
דאס גענוי איז מיין שאלה. אז מדרגה איז א לשון הקרא ווייס מיר, אבער אז די טייטש זאל זיין טרעפ און נישט דרגה/רמה כפשוטו האט א פריערדיגע מקור אין די מפרשי המקרא אדער אפילו אין בבלי ירושלמי וכו'? אדער איז עס אליעזר פערלמאן ימ"ש'ס חידוש?
כי אפילו השפל שבשפלים יוכל לבוא לעבודת ה' ע"י התוה"ק. כי זה הוא השלימות התוה"ק, שתוכל להתפשט לכל מיני שפלים ועומקים ולהעלות כל הבחינות, אפילו הפחותים מתעלים ע"י התוה"ק.
פארוואס? ווי איך פארשטיי איז "ראנג" זייער נאנט צים פשוט'ן טייטש פון מדרגה
כי אפילו השפל שבשפלים יוכל לבוא לעבודת ה' ע"י התוה"ק. כי זה הוא השלימות התוה"ק, שתוכל להתפשט לכל מיני שפלים ועומקים ולהעלות כל הבחינות, אפילו הפחותים מתעלים ע"י התוה"ק.
מדרגות = טרעפ יש לו מקור בתנ"ך אדער איז עס א העברעאישע חידוש?
איך גלויב נישט ס'איז העברעיש.
צווישן תנ"ך און עיווריט איז דא אסאך "מדרגות".
מדרגות יא, טרעפ לאו דוקא...
כי אפילו השפל שבשפלים יוכל לבוא לעבודת ה' ע"י התוה"ק. כי זה הוא השלימות התוה"ק, שתוכל להתפשט לכל מיני שפלים ועומקים ולהעלות כל הבחינות, אפילו הפחותים מתעלים ע"י התוה"ק.
מדרגות = טרעפ יש לו מקור בתנ"ך אדער איז עס א העברעאישע חידוש?
יונתי בחגוי הסלע בסתר ''המדרגה''.
שיר השירים פרק ב.
אבער פשטות און תנ''ך ווערט עס גערופן מעלות. ולא תעלה 'במעלות' על מזבחי, אדער למשל שיר 'המעלות'.
דאס גענוי איז מיין שאלה. אז מדרגה איז א לשון הקרא ווייס מיר, אבער אז די טייטש זאל זיין טרעפ און נישט דרגה/רמה כפשוטו האט א פריערדיגע מקור אין די מפרשי המקרא אדער אפילו אין בבלי ירושלמי וכו'? אדער איז עס אליעזר פערלמאן ימ"ש'ס חידוש?
לויט אלע מפרשים דארט מיינט עס טרעפ.
טייל מפרשים צייכענען דארט צו די פסוק פון ''ונפלו המדריגות'' וואס @אוראייניקל האט געברענגט.