הפולמוס אודות אתרוגי קורפו
דיונים ועיונים בדבר ה' זו הלכה
די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו
מתוך ספר התעוורות תשובה
- אטעטשמענטס
-
- hiss4.jpg (251.35 KiB) געזען 258 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו
מכתב הרב יוסף אבלס אב"ד שאללא, למען אתרוגי ארץ ישראל, אל הרב פישל סופר מבודפסט. תש"ב [1942].
מכתב בכת"י עם חתימה וחותמת רשמית של הרב יוסף אבלס אב"ד שאללא [Nagy Sallo] אל הרב פישל סופר מבודפסט.
המכתב מלא ברגש ותוכחה למען אתרוגי ארץ ישראל בלבד ולא מהיוונים הרשעים
מכתב בכת"י עם חתימה וחותמת רשמית של הרב יוסף אבלס אב"ד שאללא [Nagy Sallo] אל הרב פישל סופר מבודפסט.
המכתב מלא ברגש ותוכחה למען אתרוגי ארץ ישראל בלבד ולא מהיוונים הרשעים
- אטעטשמענטס
-
- GR77.jpg (79.9 KiB) געזען 104 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו
פולמוס אתרוגי קורפו: מכתב רבי יעקב ליפשיץ מזכיר רבי יצחק אלחנן ספקטור לרבי יוסף זכריה שטרן
מכתב היסטורי-רבני פולמוסי, חשוב ומעניין, לתולדות אחד הפולמוסים הנודעים, עם הצצה למאחורי הקלעים במאבקי גדולי ישראל בעניני הדת. נכתב על ידי רבי יעקב ליפשיץ - מזכירו האישי ואיש אמונו של מנהיג הדור הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. המכתב נשלח אל הגאון רבי יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוויל. קובנא, תרל"ה [1875].
הרקע למכתב: בשנת תרל"ה העלו סוחרי האתרוגים בקורפו את מחירי האתרוגים ואף עשו 'קרטל' ביניהם שלא להוזיל מחירים, כיוון שעצם שאלת כשרותם של האתרוגים הייתה נתונה במחלוקת, החליט הגאון רבי יצחק אלחנן לאסור באותה שנה לבני העיר קובנא את קניית האתרוגים וביקש ששאר רבני הערים יצטרפו אליו וגם הם ינהגו כך.
באותה שנה הזדמן הגאון רבי יוסף זכריה שטרן לקובנה ושוחח בעניין עם רבי יצחק אלחנן. במכתבו שלפנינו פונה רבי יעקב ליפשיץ לרבי יוסף זכריה בתמיהה מדוע לא הוציא עד עתה קול קורא בעניין והוא נחבא אל הכלים וכך נותר רבי יצחק אלחנן לבדו במערכה. הרב ליפשיץ דורש במפגיע מאב"ד שאוויל שישלח מכתב בענין, "הלבוננה" [היינו לעיתון הלבנון]. כן מתפלא הרב ליפשיץ מדוע הרה"ג מבוסק [רבי מרדכי אלישברג] וחותנו מראז'ינאיי [רבי מרדכי גימפל יפה חותנו של הגריז"ש משאוויל] לא הוציאו מכתבים גם הם בנידון.
הרב ליפשיץ מקנא במכתב לכבודו של מנהיג הדור "האדמו"ר" רבי יצחק אלחנן והוא מתבטא במכתב בחריפות בלתי מצויה כלפי אב"ד שאוויל "היאומן כי יסופר אשר איש כי ירעב יפקש מזולתו להרים בעדו כף ומזלג להגיעם לתוך פיו, כאשר יעשה הפעם הדר"ג בהדומה לו"?!
כשנה לאחר מכן הדפיס רבי צבי הירש בנו של רבי יצחק אלחנן בהוראת אביו את הקונטרס 'תוכחת מגולה' נגד רבני ווילנא שהתירו את אתרוגי קורפו. אודות פולמוס אתרוגי קורפו בשנת תרל"ה והרקע להבנת המכתב, ראה מה שכתב כותב המכתב דנן בספרו זכרון יעקב ח"ב עמ' 174-175 (מצורף צילום).
הרב החכם הכולל רבי יעקב ליפשיץ [תקצ"ח-תרפ"א], יד ימינו, עוזרו האישי ואיש אמונו של גדול הדור הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. כונה 'זקן עסקני הציבור' והיה עסקן גדול בשליחות הגרי"א, פובלציסט והיסטוריוגרף. לחם בעוז נגד המשכילים והציונים והיה מנהיגה של ההתארגנות החרדית האנטי ציונית (שכונתה בפי מתנגדיה 'הלשכה השחורה'). פרסם מאמרים רבים בעיתונות התקופה. חיבר ספרים רבים, ביניהם סדרת ספריו הנודעת 'זכרון יעקב'.
הוא היה קנאי גדול ומתנגד חריף לציונות, הרבה יותר מרבי יצחק אלחנן שמתוקף מעמדו נאלץ להתפשר מולם לא אחת. מסופר כי רבי יצחק אלחנן ספקטור אמר פעם בהלצה, שההבדל בינו לבין מזכירו רבי יעקב ליפשיץ, הוא ההבדל שבין בעלת הבית ובין החתול בנוגע לשנאתם לעכברים. אמנם, שניהם שונאים תכלית שנאה את העכברים, אלא שבעוד שבעלת הבית מרוב שנאתה להם היא חפצה שלא יראו ולא ימצאו כלל בבית, הנה להיפך החתול רוצה שימצאו, כדי שיהיה ביכולתו לבלוע אותם חיים...
מכתב היסטורי-רבני פולמוסי, חשוב ומעניין, לתולדות אחד הפולמוסים הנודעים, עם הצצה למאחורי הקלעים במאבקי גדולי ישראל בעניני הדת. נכתב על ידי רבי יעקב ליפשיץ - מזכירו האישי ואיש אמונו של מנהיג הדור הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. המכתב נשלח אל הגאון רבי יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוויל. קובנא, תרל"ה [1875].
הרקע למכתב: בשנת תרל"ה העלו סוחרי האתרוגים בקורפו את מחירי האתרוגים ואף עשו 'קרטל' ביניהם שלא להוזיל מחירים, כיוון שעצם שאלת כשרותם של האתרוגים הייתה נתונה במחלוקת, החליט הגאון רבי יצחק אלחנן לאסור באותה שנה לבני העיר קובנא את קניית האתרוגים וביקש ששאר רבני הערים יצטרפו אליו וגם הם ינהגו כך.
באותה שנה הזדמן הגאון רבי יוסף זכריה שטרן לקובנה ושוחח בעניין עם רבי יצחק אלחנן. במכתבו שלפנינו פונה רבי יעקב ליפשיץ לרבי יוסף זכריה בתמיהה מדוע לא הוציא עד עתה קול קורא בעניין והוא נחבא אל הכלים וכך נותר רבי יצחק אלחנן לבדו במערכה. הרב ליפשיץ דורש במפגיע מאב"ד שאוויל שישלח מכתב בענין, "הלבוננה" [היינו לעיתון הלבנון]. כן מתפלא הרב ליפשיץ מדוע הרה"ג מבוסק [רבי מרדכי אלישברג] וחותנו מראז'ינאיי [רבי מרדכי גימפל יפה חותנו של הגריז"ש משאוויל] לא הוציאו מכתבים גם הם בנידון.
הרב ליפשיץ מקנא במכתב לכבודו של מנהיג הדור "האדמו"ר" רבי יצחק אלחנן והוא מתבטא במכתב בחריפות בלתי מצויה כלפי אב"ד שאוויל "היאומן כי יסופר אשר איש כי ירעב יפקש מזולתו להרים בעדו כף ומזלג להגיעם לתוך פיו, כאשר יעשה הפעם הדר"ג בהדומה לו"?!
כשנה לאחר מכן הדפיס רבי צבי הירש בנו של רבי יצחק אלחנן בהוראת אביו את הקונטרס 'תוכחת מגולה' נגד רבני ווילנא שהתירו את אתרוגי קורפו. אודות פולמוס אתרוגי קורפו בשנת תרל"ה והרקע להבנת המכתב, ראה מה שכתב כותב המכתב דנן בספרו זכרון יעקב ח"ב עמ' 174-175 (מצורף צילום).
הרב החכם הכולל רבי יעקב ליפשיץ [תקצ"ח-תרפ"א], יד ימינו, עוזרו האישי ואיש אמונו של גדול הדור הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. כונה 'זקן עסקני הציבור' והיה עסקן גדול בשליחות הגרי"א, פובלציסט והיסטוריוגרף. לחם בעוז נגד המשכילים והציונים והיה מנהיגה של ההתארגנות החרדית האנטי ציונית (שכונתה בפי מתנגדיה 'הלשכה השחורה'). פרסם מאמרים רבים בעיתונות התקופה. חיבר ספרים רבים, ביניהם סדרת ספריו הנודעת 'זכרון יעקב'.
הוא היה קנאי גדול ומתנגד חריף לציונות, הרבה יותר מרבי יצחק אלחנן שמתוקף מעמדו נאלץ להתפשר מולם לא אחת. מסופר כי רבי יצחק אלחנן ספקטור אמר פעם בהלצה, שההבדל בינו לבין מזכירו רבי יעקב ליפשיץ, הוא ההבדל שבין בעלת הבית ובין החתול בנוגע לשנאתם לעכברים. אמנם, שניהם שונאים תכלית שנאה את העכברים, אלא שבעוד שבעלת הבית מרוב שנאתה להם היא חפצה שלא יראו ולא ימצאו כלל בבית, הנה להיפך החתול רוצה שימצאו, כדי שיהיה ביכולתו לבלוע אותם חיים...
- אטעטשמענטס
-
- KOR556.jpg (259.59 KiB) געזען 76 מאל
-
- KOR57.jpg (195.06 KiB) געזען 80 מאל
-
- KOR5555.jpg (96.9 KiB) געזען 80 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו
כרוז "מענה על הסערה" פולמוס אתרוגי האי קורפו - ירושלם תרנ"ב | 1892
כרוז "מענה על הסערה" מכתב מרבי מרדכי אליעזר וועבר מאדא-הונגריה זצ"ל, מימי שבתו בירושלים, בו כתב בנימוק רב נגד החרם שהוטל על אתרוגי האי קורפו-יוון - ירושלם תרנ"ב. בספריה הלאומית ובר אילן נמצא באוסף נדירים. 1 עמוד. מידות: 20X33 ס"מ. קרעים בתחתית ללא חסרון בטקסט.
פולמוס אתרוגי קורפו הייתה פרשה שהתעוררה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והסעירה את יהדות אירופה במחצית השנייה של המאה. בבסיס הפולמוס עמדה שאלה הלכתית בדבר כשרותם לברכה של אתרוגי האי היווני קורפו, ושל אתרוגי פארגה, אייה ופרבזה, שנסובה סביב בירור עובדתי: האם היו אתרוגים אלו שנקראו בשם הכללי "אתרוגי קורפו", אתרוגים מורכבים אם לאו. אך במהלכו הועלו גם שיקולים מטא-הלכתיים כמו שבירת הקרטל של פרדסני קורפו ויבואני האתרוגים; עידוד פרדסני המושבות בארץ ישראל על ידי איסור אתרוגי קורפו והעדפת האתרוגים המיובאים מארץ ישראל לאירופה; והטלת סנקציות על הפרדסנים היווניים בשל הפרעות שנערכו ביהודי קורפו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19.
המחלוקת ההלכתית חילקה את רבני אירופה לשלושה מחנות עיקריים: המתירים, האוסרים זמנית בשל מכלול השיקולים, והאוסרים לחלוטין. נכתבו קונטרסי פולמוס על ידי רבנים ידועי שם, ונשלחו שאלות ותשובות בנושא זה בין גדולי הפוסקים באירופה. העיתונות העברית והיהודית באירופה ובארץ ישראל ליוו את הפולמוס בזמן אמת, ועורכי העיתונים טרחו לבקר זה את זה על אופן סיקור הפרשה. מטבע הנושאים עליהם נסב הפולמוס, הוא עורר סביבו עניין רב, וגלש לעיתים לפסים אישיים. במאמר מערכת של יחיאל ברי"ל, עורך עיתון "הלבנון", בגיליון ערב חג הסוכות תרל"ה של העיתון, ברי"ל תיאר במאמרו את מנהגם של יהודי רוסיה ופולין להוציא הון רב לרכישת אתרוגיהם וסקר בקצרה את ההיסטוריה של הוצאות מופרזות לרכישת אתרוגים, למן רבן גמליאל הזקן ששילם אלף זוז בעד אתרוג בהיותו בספינה ועד הגביר יעקב טודסקו שבעת המצור על פריז ב-1870 הכריז שישלם אלף פרנק למי שיסתכן ויצא מן העיר להשיג לו אתרוג. מחירים מופרזים אלו נגזרו מעתות מצוקה והיצע אפסי, בעת מצור או על ספינה, אך הם שערורייתיים כאשר סוחרי האתרוגים היווניים מנסים להפוך אותם לנורמה. טענתו של ברי"ל הייתה חברתית בעיקרה - אין למנהיגים היהודים להכיל מצב שבו רק לעשירים המופלגים ישנה אפשרות לרכוש אתרוגים, והמון העם נאלץ להתדפק על דלתי העשירים כדי לזכות לברך על אתרוגיהם. הוא הראה כתקדים, את המאבק הנחוש של רבני המרכזים היהודיים בווילנה ובוורשה נגד קרטל הדגים לשבת, שנים ספורות קודם לכן. אז, אסרו הרבנים על רכישת דגים ואף על אכילתם עד לירידת המחירים ושברו את הקרטל, בכך איפשרו לעניים להמשיך ולהנות מדגים לשבת. אין כל סיבה איפוא לכך שהרבנים לא יטילו את כובד משקלם ההלכתי גם בתחום האתרוגים, תחום שעיקרו בצורכי שמים. בהמשך המאמר הוא בוחן גם את הצד ההלכתי של כשרות אתרוגי קורפו, לדבריו אין לאתרוגים אלו יתרון כשרותי על פני אתרוגים אחרים, ואדרבה - כשרותם מפוקפקת מאד. לכן, הוא חוזר וטוען, אין הצדקה להפקעת השערים, וחובה על הרבנים לקרוא לחרם צרכנים שיהיה מגובה גם בטיעונים ההלכתיים אודות כשרות האתרוגים ויאסור את השימוש באתרוגי קורפו עד להוזלת מחירם והשוואת השער לשערי פירות הדר אחרים.
בעקבות החרם, פרסם הרב מאדא, הרב מרדכי אליעזר ובר כרוז תחת הכותרת "מענה על הסערה", ובו כתב שלא זו בלבד שישנו קושי בהשגת אתרוגים כשרים בארץ ישראל ועניי ירושלים מתקשים לעמוד במחירם של האתרוגים, אלא שבעצם החרם טמונה איוולת, שכן פרנסתם של יהודי האי מבוססת על המסחר באתרוגים, וכאילו לא די להם בעלילות שכניהם היוונים, באים עתה יהודי אירופה וכורתים גם את הענף הכלכלי שלהם. המנשר התפרסם באירופה ועורר סערה, בעיקר כלפי הכותב. רוב ככל רבני אירופה הצטרפו לחרם על אתרוגי קורפו.
כרוז "מענה על הסערה" מכתב מרבי מרדכי אליעזר וועבר מאדא-הונגריה זצ"ל, מימי שבתו בירושלים, בו כתב בנימוק רב נגד החרם שהוטל על אתרוגי האי קורפו-יוון - ירושלם תרנ"ב. בספריה הלאומית ובר אילן נמצא באוסף נדירים. 1 עמוד. מידות: 20X33 ס"מ. קרעים בתחתית ללא חסרון בטקסט.
פולמוס אתרוגי קורפו הייתה פרשה שהתעוררה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והסעירה את יהדות אירופה במחצית השנייה של המאה. בבסיס הפולמוס עמדה שאלה הלכתית בדבר כשרותם לברכה של אתרוגי האי היווני קורפו, ושל אתרוגי פארגה, אייה ופרבזה, שנסובה סביב בירור עובדתי: האם היו אתרוגים אלו שנקראו בשם הכללי "אתרוגי קורפו", אתרוגים מורכבים אם לאו. אך במהלכו הועלו גם שיקולים מטא-הלכתיים כמו שבירת הקרטל של פרדסני קורפו ויבואני האתרוגים; עידוד פרדסני המושבות בארץ ישראל על ידי איסור אתרוגי קורפו והעדפת האתרוגים המיובאים מארץ ישראל לאירופה; והטלת סנקציות על הפרדסנים היווניים בשל הפרעות שנערכו ביהודי קורפו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19.
המחלוקת ההלכתית חילקה את רבני אירופה לשלושה מחנות עיקריים: המתירים, האוסרים זמנית בשל מכלול השיקולים, והאוסרים לחלוטין. נכתבו קונטרסי פולמוס על ידי רבנים ידועי שם, ונשלחו שאלות ותשובות בנושא זה בין גדולי הפוסקים באירופה. העיתונות העברית והיהודית באירופה ובארץ ישראל ליוו את הפולמוס בזמן אמת, ועורכי העיתונים טרחו לבקר זה את זה על אופן סיקור הפרשה. מטבע הנושאים עליהם נסב הפולמוס, הוא עורר סביבו עניין רב, וגלש לעיתים לפסים אישיים. במאמר מערכת של יחיאל ברי"ל, עורך עיתון "הלבנון", בגיליון ערב חג הסוכות תרל"ה של העיתון, ברי"ל תיאר במאמרו את מנהגם של יהודי רוסיה ופולין להוציא הון רב לרכישת אתרוגיהם וסקר בקצרה את ההיסטוריה של הוצאות מופרזות לרכישת אתרוגים, למן רבן גמליאל הזקן ששילם אלף זוז בעד אתרוג בהיותו בספינה ועד הגביר יעקב טודסקו שבעת המצור על פריז ב-1870 הכריז שישלם אלף פרנק למי שיסתכן ויצא מן העיר להשיג לו אתרוג. מחירים מופרזים אלו נגזרו מעתות מצוקה והיצע אפסי, בעת מצור או על ספינה, אך הם שערורייתיים כאשר סוחרי האתרוגים היווניים מנסים להפוך אותם לנורמה. טענתו של ברי"ל הייתה חברתית בעיקרה - אין למנהיגים היהודים להכיל מצב שבו רק לעשירים המופלגים ישנה אפשרות לרכוש אתרוגים, והמון העם נאלץ להתדפק על דלתי העשירים כדי לזכות לברך על אתרוגיהם. הוא הראה כתקדים, את המאבק הנחוש של רבני המרכזים היהודיים בווילנה ובוורשה נגד קרטל הדגים לשבת, שנים ספורות קודם לכן. אז, אסרו הרבנים על רכישת דגים ואף על אכילתם עד לירידת המחירים ושברו את הקרטל, בכך איפשרו לעניים להמשיך ולהנות מדגים לשבת. אין כל סיבה איפוא לכך שהרבנים לא יטילו את כובד משקלם ההלכתי גם בתחום האתרוגים, תחום שעיקרו בצורכי שמים. בהמשך המאמר הוא בוחן גם את הצד ההלכתי של כשרות אתרוגי קורפו, לדבריו אין לאתרוגים אלו יתרון כשרותי על פני אתרוגים אחרים, ואדרבה - כשרותם מפוקפקת מאד. לכן, הוא חוזר וטוען, אין הצדקה להפקעת השערים, וחובה על הרבנים לקרוא לחרם צרכנים שיהיה מגובה גם בטיעונים ההלכתיים אודות כשרות האתרוגים ויאסור את השימוש באתרוגי קורפו עד להוזלת מחירם והשוואת השער לשערי פירות הדר אחרים.
בעקבות החרם, פרסם הרב מאדא, הרב מרדכי אליעזר ובר כרוז תחת הכותרת "מענה על הסערה", ובו כתב שלא זו בלבד שישנו קושי בהשגת אתרוגים כשרים בארץ ישראל ועניי ירושלים מתקשים לעמוד במחירם של האתרוגים, אלא שבעצם החרם טמונה איוולת, שכן פרנסתם של יהודי האי מבוססת על המסחר באתרוגים, וכאילו לא די להם בעלילות שכניהם היוונים, באים עתה יהודי אירופה וכורתים גם את הענף הכלכלי שלהם. המנשר התפרסם באירופה ועורר סערה, בעיקר כלפי הכותב. רוב ככל רבני אירופה הצטרפו לחרם על אתרוגי קורפו.
- אטעטשמענטס
-
- KROP.jpg (306.6 KiB) געזען 38 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- Gevald Geshrigen
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4117
- זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג דעצעמבער 29, 2011 10:41 pm
Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו
האסט עס שוין געברענגט איינמאל (חזרה שאט נישט)
קוק אויפן דריטע בלאט
קוק אויפן דריטע בלאט
