די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
נא_שכל האט געשריבן: סעודת פורים שעשאה בלילה (הראשונה), לא יצא. דאס איז אפילו באדר שני, ולכאורה כל שכן באדר ראשון. שטעלט זיך די שאלה פארוואס מאכט מען די טישן בליל י"ד?
נא_שכל האט געשריבן: סעודת פורים שעשאה בלילה (הראשונה), לא יצא. דאס איז אפילו באדר שני, ולכאורה כל שכן באדר ראשון. שטעלט זיך די שאלה פארוואס מאכט מען די טישן בליל י"ד?
עירוב תבשילין האט געשריבן: ביי אונז האט זיך די פורים קטן אנגעהויבן ערשט איצטער,
א פרייליכען פורים!
נא_שכל האט געשריבן:עירוב תבשילין האט געשריבן: ביי אונז האט זיך די פורים קטן אנגעהויבן ערשט איצטער,
א פרייליכען פורים!
דאכזיך א לויטן מנחת יצחק פראוועט מען אפילו אין ירושלים י"ד, פורים קטן איז נאר איין טאג.
וא"כ הרי לן דעת הפרמ"ג שאין שום ענין של משתה ושמחה בט"ו שבאדר הראשון אף לבני הכרכיןוכמבואר, וכן פסק המשנה ברורה (שם ס"ק ד') על מש"כ רמ"א בי"ד, אבל לא בט"ו אף לכרכין המוקפין חומה עכ"ל.
ולכאורה יש לתמוה על הוכחת הפרמ"ג מדברי הגהות סמ"ק המובא בב"י הנ"ל, חוץ ממה שמוכח בפשטות בדבריו דקאי על בני עיירות וכמו שדקדקנו מלשונו לעיל, הרי אפי' בזה לא הכריע מכח ראיתו מדברי הגמ' דנקט רק ארבעה עשר שבאדר הראשון, שהרי כתב על זה דמהגמ' אין ראי' כ"כ דשמא נקט אותו שהוא עיקר וכנ"ל, ועכ"פ הא ודאי שלא יהיה הוכחה מדבריו דאף בני הכרכים המוקפים חומה אין להם יום טוב בט"ו שבאדר ראשון, וצ"ע.
אמנם בלבוש (הובא בא"ר ושאר פוסקים) ס"ל דאף בט"ו יש להרבות במשתה ושמחה, ועדיין לא ברירא לן אם כוונת הלבוש דוקא לבני הכרכים הקורין בט"ו או אפילו לבני עיירות הקורין בי"ד.
וראיתי בס' בירור הלכה (או"ח ח"ג) שהוכיח בדברי הגה"מ בשם הגהות ר"פ על הסמ"ק המובא בב"י הנ"ל, דכוונתו כמו שכתבנו דבא לאפוקי על בני עיירות שאין להם יום טוב בט"ו שבאדר ראשון וזה ג"כ מכח מנהג העולם, וכמו שכתבנו לעיל דמהגמ' אין ראיה כ"כ, והסמ"ק (אשר ע"ז סובב הגהות הר"פ) ר"ל שחייבים במשתה ושמחה בין בי"ד ובין בט"ו שבאדר הראשון אפילו לבני עיירות שבחו"ל וכמו באדר שני, ועיי"ש שהוכיח זה מלשון הסמ"ק, וע"ז כ' ר"פ שאין מנהג העולם כן אלא לבני עיירות אין יום טוב רק בי"ד ולא בט"ו, (אבל פשוט דלבני הכרכין המוקפין חומה ודאי שיש להם יום טוב בט"ו כמו באדר שני), והאריך שם להוכיח שזהו עיקר הפלוגתא על בני העיירות אם יש להם ג"כ שמחה בט"ו שבאדר הראשון כמו באדר שני, וע"ז התכוון הרמ"א אבל לא בט"ו היינו לבני עיירות אין שמחה רק בי"ד אבל לא בט"ו, ולפי"ז הלבוש שנטה מדעת רמ"א וס"ל דיש שמחה בט"ו מיירי אפילו לבני עיירות, והוסיף לבאר שם להצדיק האחרונים שסתמו כדעת הרמ"א דאין שמחה רק בי"ד שבאדר ראשון ולא הזכירו דעת הלבוש (והיינו לבני עיירות שבחו"ל) הוא משום דעיקר החיוב של משתה ושמחה באדר א' אינו ברור כ"כ והרבה פוסקים לא הזכירו זה כלל, ועפי"ז מסיק דעיקר חידושו של הרמ"א לנהוג פורים באדר א' הוא חידוש גדול, ועיקרו אינו אלא ע"פ מה שסיים וטוב לב משתה תמיד, וע"כ אם באנו למשתה יותר מתמיד אין לנו אלא בי"ד שהזכיר הרמ"א ולא בט"ו, (והיינו לבני העיירות וכנ"ל), אבל בני ירושלים המוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אין להם בזה הוראת הרמ"א להרבות קצת בי"ד ולא בט"ו, שהרמ"א מיירי דוקא לבני עיירות בחו"ל כן נלענ"ד עיקר לדינא עכת"ד.
ואיך שלא יהיה מכל הנ"ל יש חידוש הנוגע לנו בני המוקפים בענין פורים קטן, דהרי בכל שנה פורים עצמו בן כרך מוקף חומה הקורא בט"ו אין לו שום יום טוב בי"ד, (משא"כ בני העיירות יש להם חיוב הרבות קצת במשתה ושמחה גם בט"ו שושן פורים), בפורים קטן שבאדר הראשון בשנה מעוברת לכו"ע י"ד יש שמחה ויו"ט ואז היא עיקר פורים קטן (לדעת הפרמ"ג והמשנ"ב) אפי' לבני הכרכין הנ"ל, ו אם כן ישנה ההזדמנות לעשות משתה ושמחה גם ביום י"ד, וזה פשוט.
אזוי גאר! האט געשריבן: אין מאנטריאל איז אויך דא פורים קטן?
יא! י"ד אדר ב'
ווי אויך געפונט מען שוין דעם לשון "פורים קטן" אין מהרי"ל.
