מאכלות אסורות

די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד

פיטום
שר שלשת אלפים
תגובות: 3242
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג מאי 19, 2014 9:02 pm
לאקאציע:אינעם קאמפאט לכ' חאמיש אסער

מאכלות אסורות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פיטום »

איך בין יעצט מלקט שיינע ווערטער און מעשיות איבער די ברייט פארצווייגטער ענין פון "מאכלות אסורות"
ווער עס האט אין באזיץ שיינע ווערטער און מעשיות ווערט געבעטן עס אהער צו לייגן און אין איינוועגס אויך מהנה זיין אונזערע ליינער
אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14265
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע:גידולו בכל מקום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שוועמל »

די ערשטע וואס קומט אויפן געדאנק איז די מעשה פון מגלה עמוקות אין קראקא מיטן שוחט מאכיל נבילה.
גירסא דינקותא...
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
אוועטאר
לכתחילה אריבער
שר עשרים אלף
תגובות: 20191
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מאי 09, 2010 7:20 pm
לאקאציע:למטה מעשרה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לכתחילה אריבער »

שוועמל האט געשריבן: די ערשטע וואס קומט אויפן געדאנק איז די מעשה פון מגלה עמוקות אין קראקא מיטן שוחט מאכיל נבילה.
גירסא דינקותא...

אויך געטראכט, אבער זענען דא וואס טענה'ן אז לא היה ולא נברא.
"די וועלט זאגט אז מען קען ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מ'דארף לכתחילה אריבער" - אדמו"ר מהר"ש
אוועטאר
ניגון עתיק
שר האלף
תגובות: 1435
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג אוגוסט 01, 2013 2:51 pm
לאקאציע:אינעם ניגון

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ניגון עתיק »

ווי אויך דער אוה"ח הק' אין פרשת שמיני:

(מג) אל תשקצו וגו'. צריך לדעת למה חזר עוד לצוות לזה ורז''ל (בתו''כ) אמרו לרבות את שפירשו לארץ וחזרו, ודרשה זו אמת אלא שאינה צריכה כיון שפירשו וכי בשביל שחזרו יהיו מותרים. ויש ליישב דבריהם ז''ל. ואולי שבא הכתוב להודיע כי האוכל מהשרצים תעשה נפשו עצמה שרץ, והוא אומרו אל תשקצו את נפשותיכם פירוש לא תעשו נפשותיכם שקץ ובמה בכל השרץ השורץ על הארץ כשתאכלו אותה.ולך נא ראה מה שכתבנו בפרשת בראשית ברמז פסוק (א כו) וירדו בדגת הים וגו'. ותמצא מאמרם ז''ל (פסחים מט:) שאמרו על עמי הארץ הם שרץ ובנותיהם שקץ וגו', וכל דבריהם ז''ל ברוח הקודש נאמרו והם דברינו עצמם. ואומרו ולא תטמאו בהם אולי שיכוין לומר שצריכין ישראל להזהר לבל יכנסו לפיהם אפילו בהיסח הדעת, כי ההפרש שבין השוגג למזיד במציאות זה כשוגג כמזיד, כי התיעוב יעשה מעשהו בנפש אדם אפילו בהיסח הדעת, אלא שישתנה הפגם במעשה מזיד תעשה נפשו שקץ ובשוגג תטמא נפשו ותטמטם,והוא אומרו ולא תטמאו ונטמתם בם. וצריך האדם ליזהר בתוספת זהירות וזריזות בכל דבר אשר יכנס בגדר ספק שיקוץ זה, ומה גם בזמנים אלו שנזהם האויר והארצות כולן יחד ואין לך גידולי קרקע שאין בהם מהשיקוץ שומר נפשו ישמור את הדבר:
אית היכלא דלא מפתח אלא בנגינה, ובגין דא דוד המלך ע"ה מתקרב לההיא היכלא בנגינה (תיקוני זוהר)
פיטום
שר שלשת אלפים
תגובות: 3242
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג מאי 19, 2014 9:02 pm
לאקאציע:אינעם קאמפאט לכ' חאמיש אסער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פיטום »

שוועמל האט געשריבן: די ערשטע וואס קומט אויפן געדאנק איז די מעשה פון מגלה עמוקות אין קראקא מיטן שוחט מאכיל נבילה.
גירסא דינקותא...

איך געדענק אויך עפעס א סאבסיטאט האט דאס אמאל פארציילט, איך געדענק אבער נישט די מעשה בפרטית אויב מעגליך ביטע אהער שרייבן
שכח

א דאנק פאר ניגון פאר די זיס שטיקל אוהח"ק
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35755
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע:אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

די קראקא פאסירונג איז "לא הי' ולא נברא" קרעדיט פארן פארשפרייטן איז א מחבר פון פילע ספרים שלא היו ולא נבראו.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
ראש הקהל
שר האלף
תגובות: 1027
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג יולי 04, 2011 1:36 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראש הקהל »

כ'געדענק אז נאך דער פינקעל פרשה און מאנסי, האט דער בלאט געהאט דער מעשה און פארזעצונגען פאר חדשים לאנג,
פיטום
שר שלשת אלפים
תגובות: 3242
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג מאי 19, 2014 9:02 pm
לאקאציע:אינעם קאמפאט לכ' חאמיש אסער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פיטום »

פון א מקור?
Gevald Geshrigen
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4126
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג דעצעמבער 29, 2011 10:41 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Gevald Geshrigen »

עס איז דא א שיינער חת״ס (פינף בענדערדיגע) פארוואס שטייט אל תטמאו בהם ונטמתם בם פארוואס שטייט קודם בהם מיט א הא און דערנאך בם בלא הא. (איני זוכר אם בפרשת שמיני או פרשת קדושים) אויך די גמרא זאגט אדם מטמא עצמו מעט מלמטה מטמאין אותו הרבה מלמעלה לכאורה פארוואס איז מען עם מער מטמא ווי די מעשים פונעם מענטש אליינס און ער ענטפפערט אז כידוע ברא הקב״ה עולם הזה בהא און ווען א מענטש איז מוציא ניצוצות הקדושה איז ער מקדש דעם הא און דאס איז די עבודה פון א מענטש. ביי א דבר טמא דורך דעם וואס ער האלט זיך צוריק פונעם עסן איז ער דורך דעם מוציא און מקדש דעם הא וואס ליגט אינעם בעל חי. אויב חלילה עסט ער עס יא דעמאלטס די חלק הקדושה שבתוכו ווערט אינגאנצן נסתלק
אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר ששת אלפים
תגובות: 6386
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג פעברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע:שתולים בבית ד'

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הרבטייטעלבוים »

איין מעשה פון מאכלות אסורות, איז דא און די מגילה, עיין שם ותמצא נחת.

(אגב מען קען עס גוט אראפלייגען לפי המבואר שנהנו דאס איז געווען דער עיקר
אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר ששת אלפים
תגובות: 6386
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג פעברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע:שתולים בבית ד'

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הרבטייטעלבוים »

מאור ושמש פר' שמיני

ולכן אנו קוראים ברוב השנים פרשת שמיני תיכף אחר הפסח שבפרשה זו נזהרו ישראל שירחיקו עצמן ממאכלות אסורות שאי אפשר לבא להשגות התורה עד שישמור את עצמו ממאכלות אסורות מכל וכל. ובפסח שישראל אכלו מצה נתקדש פיהם על ידי אכילת מצה ותיכף אחר פסח אנו קוראים פרשת שמיני כדי שנשמור עצמינו ממאכלות אסורות ונזכה להשגות התורה. ואפילו מן דבר שאינו אסור אלא משום חומרא בעלמא יש לו לאדם ליזהר מהן, ובפרט לחקור שלא לאכול אלא מן שוחט כשר על צד היותר טוב, וכל דבר הצריך סימן או בדיקה מן תולעים צריך להחמיר על עצמו לעשות כדת וכנכון ואז יוכל לבא להשגות התורה, אבל אם הוא מיקל על עצמו אפילו בדבר שאינו אלא חומרא בעלמא אפילו אם יתנהג בדרכי חסידות ופרישות על כל הצדדים ושוקד על פתחי תורה ועבודה יום ולילה לא יוכל להשיג הקדושות עליונות על נכון, כמו שהובא בתוס' בשם הירושלמי עד שאתה מתפלל שיכנסו דברי תורה לתוך פיך התפלל שלא יכנסו מאכלות אסורות לתוך מעיך, הרי לך ירושלמי מפורש שאי אפשר להשגות התורה כי אם שיהיה נזהר ממאכלות אסורות
אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר ששת אלפים
תגובות: 6386
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג פעברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע:שתולים בבית ד'

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הרבטייטעלבוים »

פעם אחת הלך מורי"ם מגור זצוק"ל עם הרב ר' דוב בעריש מייזליש ז"ל (יש לעיין מי זה) אל גביר אחד מווארשא לפעול אצלו איזה דבר והאיש הנ"ל הי' כופר רחמנא ליצלן ואוכל טריפות והמה באו אצלו בעת אכל ארוחת צהרים וברך לו מורי"ם מגור זצוק"ל בל"א עסט מיט אגוטען אפעטיט, והשיב לו הגביר הנ"ל אם הי' רבי יודע שאני אוכל כעת מאכלות אסורות בודאי לא הי' מברך אותי מיט אגוטען אפעטיט, והשיב לו הרי"ם זצ"ל ביחוד (ספעציעל) ברכתי אותך בברכה זה כדי שתהי' אוכל לתיאבון ולא להכעיס שבאם הי' אוכל בלא חשק הי' להכעיס, ואמר אחר כך להרב ר' בעריש מייזליש ז"ל שבשעת הברכה לא הי' יודע שהוא אוכל רחמנא לצלן טריפות אבל כאשר שאל אותו שאלה זה נפל בדעתו תשובה זה ושמח בתשובה זה שנפל בדעתו
אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר ששת אלפים
תגובות: 6386
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג פעברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע:שתולים בבית ד'

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הרבטייטעלבוים »

מספר הנהגות הצדיקים תקנות הבני יששכר


ד. ראיתי שערורי' שאופין פת בתנור עם מאכלי חלב או בשר, הנה תדעי ידידי שאותו הפת אסור לגמרי והמקילין בזה אוכל מאכלות אסורות, הן כל אלה ראו עיני ושמעו אזני, אקוה לצור ישועתי ואבטח בו, אשר אם ישמעו אחב"י ויטו אוזן לדברינו אזי יסיר ד' מהם כל חולי וכל מדוה ונסו יגון ואנחה, אחת דברת אשר המחלה והמכה המהלכת בעוה"ר במדינה הלזו אחב"י שימו לבבכם לכל דברינו אלה הנאמרים באמת. קנאת ד' צבאות זה עתים וימים (השי"ת ישמור את עמו בנ"י) הוא בעון מאכלות אסורות, תעשה זאת
פיטום
שר שלשת אלפים
תגובות: 3242
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג מאי 19, 2014 9:02 pm
לאקאציע:אינעם קאמפאט לכ' חאמיש אסער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פיטום »

אויב מעגליך אהערצושטעלן שיינע מעשיות איבער די נושא איך וואלט זייער הנאה געהאט
שכח רב טייטלבוים
אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר ששת אלפים
תגובות: 6386
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג פעברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע:שתולים בבית ד'

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הרבטייטעלבוים »

דוק ותשכח מקור החטא מאכלות אסורות.

חטא אדם הראשון.

וישמן ישורון ויבעט.
אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר ששת אלפים
תגובות: 6386
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג פעברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע:שתולים בבית ד'

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הרבטייטעלבוים »

דגים לבשר חומרא.
גם נכלל באיסורי מאכלות

סיפר הרה"ק מסאטמאר זי"ע (מודפס בחידושי תורה פר' בשלח) מה ששמע מהקדושת יו"ט זי"ע ששמע מאביו הייטב לב זי"ע שלכן הקפיד האי סבא קדישא הישמח משה זי"ע על זה מאוד משום מעשה שהיה שהיש"מ היה לו דוד אחד שהיה אדם גדול והיה בימי הש"ץ שר"י ועלה פעם במחשבתו שמא הדין הוא עם ש"ץ שהרי אז היה מקום לטעות בו, ובאותו זמן אמרה לו זוגותו למה אני רואה שאתה מקיל הרבה בדברים שהיית נוהג בהם חומרא עד עכשיו, ושאל לה מה הם הדברים, והשיבה לו שאני רואה שהפסקת ליטול ידיך בין אכילת דגים לבשר, ואז הרהר בדעתו איך בא לו דבר כזה, כי הגם שאינו חובה אבל כי נהג חומרא זו עד עכשיו מה היא הסיבא שהתחיל להקיל בזה, והתחיל לפשפש במעשיו, עד שמצא בעצמו שהסיבא הוא מפני שעלה בדעתו לטעות דאולי הצדק עם ש"ץ שר"י, [ועבירה גוררת עבירה] וקרא לכל בני העיר לדרוש להם דרשה ברבים ואמר להם בהדרשה, שהוא טעה בש"ץ במחשבתו, והיות דש"ץ הוא מין, ומינות פוגם גם במחשבה ע"כ רוצה הוא לשוב ברבים, ואמר בזאת יבחן אי נתקבלה תשובתו, דאמרו חז"ל (ע"ז י"ב ע"א) כל הפורש ממינות מיית, א"כ אם ימות תיכף סימן הוא שנתקבלה תשובתו, וכן היה שבאותו מעמד בעת הדרשה מת, ע"כ אמר הישמח משה כיון שיצא מזה דבר גדול אע"פ שהיו הרבה צדיקים שלא היו זהירין בנטילת ידים זו, מ"מ כיון שאחד מבני משפחתו יצא דבר גדול כזה ע"כ החזיק בזה והיה זהיר ביה טפי.
אוועטאר
הלשון
שר שלשת אלפים
תגובות: 3620
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יולי 27, 2011 5:48 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הלשון »

אין די הקדמה צום ספר ויגד יעקב, חלק ויקרא, שרייבט זיין זוהן כ"ק אדמו"ר הגה"ק מפאפא זצוק"ל, איבער זיינע איבערלעבענישן בשעת די צווייטע וועלט קריג. בתוך הדברים דערמאנט אויך די מסירות נפש פון זיך היטן פון מאכלות אסורות אפילו אין יענע תקופה נוראה ווען ס'איז געווען פארבינדן מיט מסירות נפש. איך וועל מעתיק זיין עטליכע שורות:

"...ונתקיים בנו למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו, כי הרבה מסעות מעין המ"ב מסעות שבמדבר עברו עלינו בנסעינו ממקום למקום, חוסר מזון וחוסר מים..... ובפרט אותם שלא רצו להתגאל במאכלות אסורות והסתפקו בלחם ומים, תקצר היריעה מהכיל את כל התלאה אשר מצאתנו בדרך...

....וכמוצא שלל רב היתה שמחתינו בחג הסוכות, כאשר זכינו לקיים מצות סוכה שעשינו בלילה בהצנע בהחבא .... ונכנסנו בשמחה לתוך החפירה וקיימנו ממעקים קראתיך ה' לקיים שם מצות סוכה, לאכול שם מעט פת קיבר ושחור, ותהי בפינו כצפיחית בדבש....

לעת כזאת הי' ניכר ההבדל שבין אנשי אמונה המאמינים בה' ובהשגחה פרטית, לבין קלי הדעת חלושי אמונה, אשר בעת צרה פרקו לגמרי מעליהם עול מלכות שמים וקצו בחייהם, כי לא הרגישו עוד שום תכלית בחייהם, ואף מדות אנושיות נתבטלו מהם. לא כן חבורתינו חבורת אנשי אמונה אף כי הרשעים מררו חיינו בעבודה קשה באכזריות, ונוסף על זה ציערו אותנו על שלא רצינו לאכול תבשילם (מלבד בימים אחדים שלא בישלו רק תפוחי אדמה בלי שומן, ונודענו שהכלי הי' אינו בן יומו, ובשעת הדחק סמכנו על השיטות דלינת לילה פוגמת) וסבלנו גם על זה מכות, אחר כל זה כאשר באנו אל המלון נתננו שבח והודי' שעמדנו בנסיון, ואמרנו חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו...
הלשוןהוא קולמוס הלב, והניגון הוא קולמוס הנפש (בעל התניא מליאדי)
אוועטאר
הלשון
שר שלשת אלפים
תגובות: 3620
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יולי 27, 2011 5:48 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הלשון »

נאך א מעשה פון יענע תקופה, גענומען פון ספר תולדות ויחי יוסף
אטעטשמענטס
11111.JPG
הלשוןהוא קולמוס הלב, והניגון הוא קולמוס הנפש (בעל התניא מליאדי)
כעלעם'ר מגיד
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג יוני 28, 2011 4:01 pm
לאקאציע:חופק"ק כעלעם ד'אמעריקא יצ"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך כעלעם'ר מגיד »

שוועמל האט געשריבן: די ערשטע וואס קומט אויפן געדאנק איז די מעשה פון מגלה עמוקות אין קראקא מיטן שוחט מאכיל נבילה.
גירסא דינקותא...

בעיר קראקא
Gevald Geshrigen
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4126
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג דעצעמבער 29, 2011 10:41 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Gevald Geshrigen »

דער חת״ס אויף ונטמאתם בם איז אין דרשות אויף ר״ה. (אגב עס איז אביסל פלא׳דיג ווייל דער גאנצער ענין ביי דעם שטיקל האט מער מיט פסח) ער לייגט צו א ביי מכת ארבה שטייט ואת אותותי אשר שמתי בם גייט ארויף אויף די אידן אז זיי האבן דעמאלטס באקומען דעם אות הא
אנכי
שר מאה
תגובות: 150
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך אוגוסט 27, 2014 8:46 am
לאקאציע:בתוך עמי אנכ"י יושבת

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנכי »

בס' "דער אוצר פון די וואך" (אידיש) להרב סופר, מובא סיפור איך שבחור אחד אכל "טעג" אצל גוי שהיה מגודל בזקן והיה נראה כאיש יהודי, והכשילו בבשר חזיר ר"ל, עיי"ש הסיפור באורך.
א נא נ פשי כ תבית י הבית
פיטום
שר שלשת אלפים
תגובות: 3242
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג מאי 19, 2014 9:02 pm
לאקאציע:אינעם קאמפאט לכ' חאמיש אסער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פיטום »

אנכי האט געשריבן: בס' "דער אוצר פון די וואך" (אידיש) להרב סופר, מובא סיפור איך שבחור אחד אכל "טעג" אצל גוי שהיה מגודל בזקן והיה נראה כאיש יהודי, והכשילו בבשר חזיר ר"ל, עיי"ש הסיפור באורך.

תודה און ביטע ברענג עס אהער אויב מעגליך
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15939
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע:אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

זוגתי שתחי' האט געהערט מאבי' ז"ל
ער איז געווען אין מונקא טאבור מיט רבו דער בעל ויען יוסף זי"ע
מו"ח ז"ל האט ג'ארבייט אויף א פארם און האט איינמאל באוויזען צי ברענגען פאר רבו סמייטע,
דער רבי האט אים ג'פרעגט צי ער איז ג'ווען ביים מעלקען ווען ער האט ג'ענטפערט אז נישט
האט אים הרה"ק געזאגט "נעם עס דיר די ארבייטסט דאך"
מיין תמי'
פארוואס האט מו"ח געמיינט אז דער רבי וועט עס יא עסען ?
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


אוועטאר
הלשון
שר שלשת אלפים
תגובות: 3620
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יולי 27, 2011 5:48 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הלשון »

קיקיון האט געשריבן: מיין תמי', פארוואס האט מו"ח געמיינט אז דער רבי וועט עס יא עסען ?

זעהט אויס אז לויט די אומשטענדן וואלט מען על פי הלכה עס געמעגט עסן. פיקוח נפש וכדומה...
הלשוןהוא קולמוס הלב, והניגון הוא קולמוס הנפש (בעל התניא מליאדי)
אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 15939
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
לאקאציע:אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיקיון »

הלשון האט געשריבן:
קיקיון האט געשריבן: מיין תמי', פארוואס האט מו"ח געמיינט אז דער רבי וועט עס יא עסען ?

זעהט אויס אז לויט די אומשטענדן וואלט מען על פי הלכה עס געמעגט עסן. פיקוח נפש וכדומה...

ער האט דאך קיין פת פלטיר אויך נישט געגעסען
אן אייניקעל פון א תלמיד שרייבט
Capture.GIF
גם אני מצטרף לבקשתו של ידידני מבראונזוויל
ענגליש? נוצט דעם Left קנעפל


שרייב תגובה

צוריק צו “כשרות המאכלים”