אידישע וועלט פארומס

מצפים לישועה האט געשריבן:

מה אנו האט געשריבן:

מצפים לישועה האט געשריבן: רעק״א בחידושיו חולין דף י״ג כתב שגם לשיטה שתקרובת הוא מדרבנן מחמירינן בספיקן.

להד"מ!

תיתי ספר ותחזי

כמובן כתבתי רק אחרי שבדקתי, ומה שחזיתי הוא שכלל לא כתב כן! [ואני דן אותך לכף זכות שלא בדקת בפנים אלא עשית העתק הדבק מהכתבי פלסתר].

מצפים לישועה האט געשריבן: חוץ מזה אם הספק הוא בדאורייתא גם בדרבנן הולכים לחומרא, והכא הספק אם זה תקרובת והרי עצם הקרבן הוא איסור דאורייתא הדרבנן הוא שנאסר בהנאה ולא בזה הספק.

כמובן שאתה חולק בזה על רעק"א שציינת, וכנ"ל שפשוט לא בדקת דבריו בפנים.

מה אנו האט געשריבן:

מצפים לישועה האט געשריבן:

מה אנו האט געשריבן:

מצפים לישועה האט געשריבן: רעק״א בחידושיו חולין דף י״ג כתב שגם לשיטה שתקרובת הוא מדרבנן מחמירינן בספיקן.

להד"מ!

תיתי ספר ותחזי

כמובן כתבתי רק אחרי שבדקתי, ומה שחזיתי הוא שכלל לא כתב כן! [ואני דן אותך לכף זכות שלא בדקת בפנים אלא עשית העתק הדבק מהכתבי פלסתר].

מצפים לישועה האט געשריבן: חוץ מזה אם הספק הוא בדאורייתא גם בדרבנן הולכים לחומרא, והכא הספק אם זה תקרובת והרי עצם הקרבן הוא איסור דאורייתא הדרבנן הוא שנאסר בהנאה ולא בזה הספק.

כמובן שאתה חולק בזה על רעק"א שציינת, וכנ"ל שפשוט לא בדקת דבריו בפנים.

כן בדקתי, ואין דברי סותרים דברי הגרעק״א כי רק בדבר שעיקרו מן התורה יש את הכלל הזה שאם הספק הוא בדאורייתא הולכים לחומרא

הצעיר באלפי האט געשריבן:

מצפים לישועה האט געשריבן:

הצעיר באלפי האט געשריבן:

מצפים לישועה האט געשריבן:

הצעיר באלפי האט געשריבן:

לא מצאתי שם כלום על זה, אולי טעית במראה מקום?

תיקון טעות

טוטו’’ד תליתאי, ח’’ב סי’ רל’’ו

א. מדבר על משמשי ע״ז ולא על תקרובת
ב. לא סמך על זה למעשה כי מסתימת הפוסקים לא משמע כך ומתיר רק בעוד כמה צירופים בנידון שדן בו.

מצפים לישועה האט געשריבן:

הצעיר באלפי האט געשריבן:

מצפים לישועה האט געשריבן:

הצעיר באלפי האט געשריבן:

מכתב רבי משה שאול קליין (1).pdf

Screenshot_20210909-132148_Drive.jpg

אין שום חשש? האם זה דרכו לפסוק נגד רבו וכל גדולי הדור?

רבו הגדול זצ’’ל לא פסק לאיסור, ולכן לפני שחתם שינה לשון הקו’’ק כידוע.
’’כל’’ גדולי הדור ?!?!
הכלל הוא שצריכים לפסוק עפ’’י תורה וכפי בירור המציאות !

שינה דעתו כמה פעמים אבל בכל פעם הורה למעשה לא ללבוש יהיה הטעם מה שיהיה, ואיך הוא מורה למעשה נגד פסק רבו והיפך רוב ככל גדולי הפוסקים

אה.. ברוך השם דער אויבערשטער פארלאזט אונז נישט! מיר האבן ווער סזאל אפירהאלטן די תלמידי בעל שבט הלוי

ח״ו איך זאג נישט קיין מיינונג איך פרעג נאר אפשר איז דא עפעס וואס איך ווייס נישט

מצפים לישועה האט געשריבן:

מה אנו האט געשריבן:

מצפים לישועה האט געשריבן:

מה אנו האט געשריבן:

מצפים לישועה האט געשריבן: רעק״א בחידושיו חולין דף י״ג כתב שגם לשיטה שתקרובת הוא מדרבנן מחמירינן בספיקן.

להד"מ!

תיתי ספר ותחזי

כמובן כתבתי רק אחרי שבדקתי, ומה שחזיתי הוא שכלל לא כתב כן! [ואני דן אותך לכף זכות שלא בדקת בפנים אלא עשית העתק הדבק מהכתבי פלסתר].

מצפים לישועה האט געשריבן: חוץ מזה אם הספק הוא בדאורייתא גם בדרבנן הולכים לחומרא, והכא הספק אם זה תקרובת והרי עצם הקרבן הוא איסור דאורייתא הדרבנן הוא שנאסר בהנאה ולא בזה הספק.

כמובן שאתה חולק בזה על רעק"א שציינת, וכנ"ל שפשוט לא בדקת דבריו בפנים.

כן בדקתי, ואין דברי סותרים דברי הגרעק״א כי רק בדבר שעיקרו מן התורה יש את הכלל הזה שאם הספק הוא בדאורייתא הולכים לחומרא

איני יודע מה אתה שח.
א. רעק"א לא כתב מעולם דלהלכה גם לשיטה שתקרובת הוא מדרבנן צריכים להחמיר בספיקן [היפוך דברי התבו"ש (סי' ד' אות י"ז)], אלא כתב דההוא סוגיא אתיא כהך שיטה [דלא קיי"ל הכי (עי' מל"מ בכורות פ"ד ודגו"מ סי' ק"י)] דס"ל ספק דרבנן בעיקרו דאורייתא אזלינן לחומרא, או דאתיא ההוא סוגיא כמ"ד [דלא קיי"ל הכי (עי' טור סי' ק"מ ומל"מ ע"ז פ"ח הי"א ושו"ת ב"ש ח"א סי' ל')] דס"ל ס"ס בע"ז לחומרא, [ולכן נשאר הגרעק"א בצ"ע, כי סו"ס ההוא סוגיא דחולין הוא דלא כהלכה]. ונמצא דלהלכה למעשה פשוט דלשיטה דאיה"נ מתקרובת ע"ז היא מדרבנן [אשר לדעת התבו"ש נקטינן הכי כשיש עוד צירוף להקל] ספיקו מותר בלי שום פקפוק.
ב. שוב חידשת מדעת עצמך דעצם הדבר שהספק הוא בדאורייתא גם בדרבנן הולכים לחומרא, [כנראה מלשונך 'חוץ מזה', כלומר חוץ מדברי רעק"א], וע"ז כתבתי שרעק"א הרי לא תירץ כן, וכמובן שהתבו"ש הרי כתב להדיא ההיפך מזה.
ממש הפלא ופלא איך יכולים להפוך דא"ח בלי שום בושה אף בדברים דעבידי לגלויי.

מצפים לישועה האט געשריבן: לא כתב רעק"א שלא קיימ"ל הכי

הוא נשאר בצ"ע מכיון דלא קיי"ל הכי.
ובכל אופן הרי גם לשיטתך לא כתב דקיי"ל הכי, אז בבקשה אל תצטט את הרעק"א הזה בכל שנוגע להלכה למעשה.

מצפים לישועה האט געשריבן: אם נאמר שתקרובת דרבנן צ"ל דלהלכה כן קיי"ל הכ(א)י כי אחרת זה נגד סתמת הסוגיא

וכי לא שמעת מעולם המושג של 'סוגיות חלוקות'?
וב"ה שזכינו שיש לנו בדורנו גדולי עולם שיכולים בהינף יד לחלוק על רבותינו התבו"ש (סי' ד' אות י"ז), השפת אמת (יו"ד שם), האהל דוד (חולין דף ל"ט), והחוסן ישועות (חולין דף י"ג).
ולא זו בלבד, אלא שהגרעק"א עצמו כתב להדיא דלדעה דתקרובת הוא מדרבנן מקילין בספיקו, עי' עליו בהג' ליו"ד (סי' ד' ש"ך סק"ה)!

מצפים לישועה האט געשריבן: אבל למעשה כל זה לא נפק"מ כי דעת כל הראשונים שתקרובת דאורייתא, רק יש שמסתפקים, לכן להלכה אי אפשר לצרף אותם.

ושוב, באנו לפלוגתת הגאון מצפים לישועה והתבו"ש... [אכן מצפים לישועה...].
ושיטה זו דאיה"נ מתקרובת ע"ז היא מדרבנן הובא ברשב"א (קידושין דף נ"ח), וכן ס"ל לתוס' טוך (שם), ותוס' רבינו שמואל (ב"ק דף ע"א), ותוס' רבינו ישעי' (הובא בשיטמ"ק שם).
וכאמור, לדעת התבו"ש נקטינן שפיר כשיטה זו להקל בספק במקום הפסד מרובה.

יש סוגיות חלוקות אבל כשיש מחלוקת וסתם הלכה כסתם, ועוד כבר כתבתי שבשו״ע פסק שכשהספק בדאורייתא אזלינן לחומרא, ועוד מה שליקטת כמה אחרונים (שמסתפק אני אם דייקת ואם נתכוונו להלכה) לא ישנה את העובדה שהרבה ראשונים סוברים שזה דאורייתא ורק בודדים הסתפקו בזה, והרשב״א שהבאת כתב להדיא בתורת הבית שזה דאורייתא, לכן כן ההלכה.

מה אנו האט געשריבן:

מצפים לישועה האט געשריבן: לא כתב רעק"א שלא קיימ"ל הכי

הוא נשאר בצ"ע מכיון דלא קיי"ל הכי.
ובכל אופן הרי גם לשיטתך לא כתב דקיי"ל הכי, אז בבקשה אל תצטט את הרעק"א הזה בכל שנוגע להלכה למעשה.

מצפים לישועה האט געשריבן: אם נאמר שתקרובת דרבנן צ"ל דלהלכה כן קיי"ל הכ(א)י כי אחרת זה נגד סתמת הסוגיא

וכי לא שמעת מעולם המושג של 'סוגיות חלוקות'?
וב"ה שזכינו שיש לנו בדורנו גדולי עולם שיכולים בהינף יד לחלוק על רבותינו התבו"ש (סי' ד' אות י"ז), השפת אמת (יו"ד שם), האהל דוד (חולין דף ל"ט), והחוסן ישועות (חולין דף י"ג).
ולא זו בלבד, אלא שהגרעק"א עצמו כתב להדיא דלדעה דתקרובת הוא מדרבנן מקילין בספיקו, עי' עליו בהג' ליו"ד (סי' ד' ש"ך סק"ה)!

מצפים לישועה האט געשריבן: אבל למעשה כל זה לא נפק"מ כי דעת כל הראשונים שתקרובת דאורייתא, רק יש שמסתפקים, לכן להלכה אי אפשר לצרף אותם.

ושוב, באנו לפלוגתת הגאון מצפים לישועה והתבו"ש... [אכן מצפים לישועה...].
ושיטה זו דאיה"נ מתקרובת ע"ז היא מדרבנן הובא ברשב"א (קידושין דף נ"ח), וכן ס"ל לתוס' טוך (שם), ותוס' רבינו שמואל (ב"ק דף ע"א), ותוס' רבינו ישעי' (הובא בשיטמ"ק שם).
וכאמור, לדעת התבו"ש נקטינן שפיר כשיטה זו להקל בספק במקום הפסד מרובה.

זהו עם הארצות גדול לומר שזה נקרא הפסד מרובה, הגה בעצמך. אני הולך לקנות בשר ממקולן של עכו"ם, במקום שיש בשר כשר לכתחילה, ואני הולך לשאול שאלה מן הרב להתיר משום ספק ספיקא, כל דפרוש, וספיקא דרבנן, ומצות שמחת יום טוב דאורייתא, ועוד משום הפסד מרובה, היש לך חוכא ואטלולא מכל התורה כולה גדול מזה?
כל זה ברור ופשוט לכל בר דעת שאינו משוחד.
וכתבתי זה כדי שלא יבא עת ויאמרו מדשתקו רבנן שמע מינה דניחא להו, לא, לא שתקו רבנן.

ס'איז דא נאך א גדול וואס האט עס דורכגעטוהן און ארויס געקומען להיתר אחוץ הגאון הגדול ר' חיים יוסף דוד ווייס שליט''א

מצפים לישועה האט געשריבן: יש סוגיות חלוקות אבל כשיש מחלוקת וסתם הלכה כסתם

חסר כאן, וצריך להוסיף: ודלא כתבואות שור, רעק"א, שפת אמת, ואהל דוד, ועוד אחרונים אשר לא השכילו לירד לעומקן של דברים.

מצפים לישועה האט געשריבן: ועוד כבר כתבתי שבשו״ע פסק שכשהספק בדאורייתא אזלינן לחומרא

נא לציין מקור מדויק.
וז"ל המל"מ (פ"ד מהל' בכורות, וציין לו בדגול מרבבה סי' ק"י): במאי דקי"ל ספיקא דרבנן לקולא אין חילוק, דהא בפ"ג דעירובין עלה ל"ו אמרינן דטומאה קלה חשובה דבר שיש לו עיקר מה"ת ומש"ה מחמיר ר' יוסי ואמר דספיקו טמא, ואנן קי"ל דטומאה קלה ספקו טהור וכו', במקום אחר הארכנו בזה, והעולה שם דמאי דאמרינן ספקא דרבנן לקולא, הוא אפי' בדבר שיש לו עיקר מה"ת, עכ"ל.

מצפים לישועה האט געשריבן: ועוד מה שליקטת כמה אחרונים (שמסתפק אני אם דייקת ואם נתכוונו להלכה) לא ישנה את העובדה שהרבה ראשונים סוברים שזה דאורייתא ורק בודדים הסתפקו בזה, והרשב״א שהבאת כתב להדיא בתורת הבית שזה דאורייתא, לכן כן ההלכה.

שוב חסר כאן, וצריך להוסיף: ודלא כהתבואות שור, שלא השכיל לירד לעומקן של דברים.
וז"ל התבואות שור: ומי יודע באיזה פוסקים מצא הטור כדבריהם דהנאה דרבנן הוא והקיל בספיקו, עכ"ל. ומי לנו גדול בהוראה כמותו, והרי צירף דעה זו. ואיך לא יראת לנפשך להטיח דברים נגד דבריו הקדושים של התבואות שור אשר כל בית ישראל נשען עליו!
[וז"ל הבית אפרים (ראש אפרים סי' כ"ט) וכבר קבלוהו עלייהו בכל תפוצות ישראל לפסוק הלכה כמותו בכל מקום, עכ"ל. עוד כ' (שער אפרים) וז"ל: ובימי חורפי נתפשט חיבור פמ"ג כולו מחמדים וכו', ובספרו של אא"ז הגאון תבואות שור נפשו דבקה לאהבה וכו', ובכל מקום אשר הוא עסוק באותו ענין, העמיד עליו יסוד ובנין, ונגד דבריו לא הקיל ראשו, והי' זהיר במורא מקדשו, עכ"ל. וז"ל הפני יהושע (בהסכמתו) וכבר יצא לו מוניטין בעולם כחד מקדמאי, עכ"ל. וז"ל הנודע ביהודה (מהדו"ק סי' כ"ב): וראיתי א' קדוש מדבר הגאון בעת תבואות שור וכו', והגאון הזה הי' ממש יחיד בדור, עכ"ל. ובשם הגדולים להחיד"א (אות ר"ט) כ' וז"ל: והוא ספר נפלא על שחיטה וטריפות וענינים בש"ס ופוסקים, והרגיל בו עיניו יחזו כי העמיק בעיון ישר ובקיאות גדול, עכ"ל. וז"ל דרכי תשובה (סי' א' סקנ"ג): וה' עמו והלכה כמותו ומפיו אנו חיים, עכ"ל].

אפענע וועלט האט געשריבן:

מה אנו האט געשריבן:

מצפים לישועה האט געשריבן: לא כתב רעק"א שלא קיימ"ל הכי

הוא נשאר בצ"ע מכיון דלא קיי"ל הכי.
ובכל אופן הרי גם לשיטתך לא כתב דקיי"ל הכי, אז בבקשה אל תצטט את הרעק"א הזה בכל שנוגע להלכה למעשה.

מצפים לישועה האט געשריבן: אם נאמר שתקרובת דרבנן צ"ל דלהלכה כן קיי"ל הכ(א)י כי אחרת זה נגד סתמת הסוגיא

וכי לא שמעת מעולם המושג של 'סוגיות חלוקות'?
וב"ה שזכינו שיש לנו בדורנו גדולי עולם שיכולים בהינף יד לחלוק על רבותינו התבו"ש (סי' ד' אות י"ז), השפת אמת (יו"ד שם), האהל דוד (חולין דף ל"ט), והחוסן ישועות (חולין דף י"ג).
ולא זו בלבד, אלא שהגרעק"א עצמו כתב להדיא דלדעה דתקרובת הוא מדרבנן מקילין בספיקו, עי' עליו בהג' ליו"ד (סי' ד' ש"ך סק"ה)!

מצפים לישועה האט געשריבן: אבל למעשה כל זה לא נפק"מ כי דעת כל הראשונים שתקרובת דאורייתא, רק יש שמסתפקים, לכן להלכה אי אפשר לצרף אותם.

ושוב, באנו לפלוגתת הגאון מצפים לישועה והתבו"ש... [אכן מצפים לישועה...].
ושיטה זו דאיה"נ מתקרובת ע"ז היא מדרבנן הובא ברשב"א (קידושין דף נ"ח), וכן ס"ל לתוס' טוך (שם), ותוס' רבינו שמואל (ב"ק דף ע"א), ותוס' רבינו ישעי' (הובא בשיטמ"ק שם).
וכאמור, לדעת התבו"ש נקטינן שפיר כשיטה זו להקל בספק במקום הפסד מרובה.

זהו עם הארצות גדול לומר שזה נקרא הפסד מרובה, הגה בעצמך. אני הולך לקנות בשר ממקולן של עכו"ם, במקום שיש בשר כשר לכתחילה, ואני הולך לשאול שאלה מן הרב להתיר משום ספק ספיקא, כל דפרוש, וספיקא דרבנן, ומצות שמחת יום טוב דאורייתא, ועוד משום הפסד מרובה, היש לך חוכא ואטלולא מכל התורה כולה גדול מזה?
כל זה ברור ופשוט לכל בר דעת שאינו משוחד.
וכתבתי זה כדי שלא יבא עת ויאמרו מדשתקו רבנן שמע מינה דניחא להו, לא, לא שתקו רבנן.

מכיון שמר מחזיק עצמו לרב, הרי בטח יודע דקיי"ל כהני פוסקים (בית שלמה, דברי מלכיאל, דעת תורה, ועוד, עי' שו"ת תו"ה ח"ג סי' רמ"ג) דכל שזה הפסד מרובה להמוכר שוב מותר לכתחילה גם להקונה. ועוד קיי"ל דבמקום שהתירו משום הפס"מ יש להתיר גם בלי הפס"מ כשיש עוד ספק בדבר.
וכמובן שכל הנידון בזה רק למי שמספקא לי', והאמת שאין כאן התחלת ספק כלל וכלל, וכדנתברר באשכול הזה לאורך ולרוחב.

אליעזר ווייס האט געשריבן: ס'איז דא נאך א גדול וואס האט עס דורכגעטוהן און ארויס געקומען להיתר אחוץ הגאון הגדול ר' חיים יוסף דוד ווייס שליט''א

הגרמ’’ש קליין, הגר’’א וייס, הגרי’’מ שטיינמץ, הגרמ’’מ זילבער, הגרמ’מ שפרן ועוד

הצעיר באלפי האט געשריבן:

אליעזר ווייס האט געשריבן: ס'איז דא נאך א גדול וואס האט עס דורכגעטוהן און ארויס געקומען להיתר אחוץ הגאון הגדול ר' חיים יוסף דוד ווייס שליט''א

הגרמ’’ש קליין, הגר’’א וייס, הגרי’’מ שטיינמץ, הגרמ’’מ זילבער, הגרמ’מ שפרן ועוד

און ווער זענען די גדולים וואס האבן עס דורכגעטוהן און ארויס געקומען לאיסור ?

הצעיר באלפי האט געשריבן:

אליעזר ווייס האט געשריבן: ס'איז דא נאך א גדול וואס האט עס דורכגעטוהן און ארויס געקומען להיתר אחוץ הגאון הגדול ר' חיים יוסף דוד ווייס שליט''א

הגרמ’’ש קליין, הגר’’א וייס, הגרי’’מ שטיינמץ, הגר"מ זילבער, הגרמ"מ שפרן ועוד

הגר"מ פיינשטיין, הגרש"ז אויערבאך, הג"ר חיים פנחס שיינבערג, הגר"י בעלסקי (שלחן הלוי סי' כ"ח), הג"ר מנשה קליין (משנה הלכות חי"ט סי' קט"ו), הג"ר פייוול כהן בעמח"ס בדי השלחן, הג"ר שמואל קאמינעצקי, הג"ר יצחק מרדכי רובין בעמח"ס ארחות השבת, הג"ר קאפיל שווארטץ אב"ד יקב אפרים.
גם הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"א סי' ע"ז) התיר בשופי, והמציאות הנודע כיום תואם בדיוק המציאות המתואר באותה תשובה.

מה אנו האט געשריבן:

הצעיר באלפי האט געשריבן:

אליעזר ווייס האט געשריבן: ס'איז דא נאך א גדול וואס האט עס דורכגעטוהן און ארויס געקומען להיתר אחוץ הגאון הגדול ר' חיים יוסף דוד ווייס שליט''א

הגרמ’’ש קליין, הגר’’א וייס, הגרי’’מ שטיינמץ, הגר"מ זילבער, הגרמ"מ שפרן ועוד

הגר"מ פיינשטיין, הגרש"ז אויערבאך, הג"ר חיים פנחס שיינבערג, הגר"י בעלסקי (שלחן הלוי סי' כ"ח), הג"ר מנשה קליין (משנה הלכות חי"ט סי' קט"ו), הג"ר פייוול כהן בעמח"ס בדי השלחן, הג"ר שמואל קאמינעצקי, הג"ר יצחק מרדכי רובין בעמח"ס ארחות השבת, הג"ר קאפיל שווארטץ אב"ד יקב אפרים.
גם הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"א סי' ע"ז) התיר בשופי, והמציאות הנודע כיום תואם בדיוק המציאות המתואר באותה תשובה.

און ווער זענען די גדולים וואס האבן עס דורכגעטוהן און ארויס געקומען לאיסור ?

אידיאט האט געשריבן:

א גוט מארגן!
קען איינער ביטע בקיצור נמרץ ממש ברענגן אויפן שפיץ שפיץ גאפל די צוויי צדדים להתיר ולאסור? וואס איז תלוי די מחלוקת? און ווער זענען די אוסרים ומתירים? איך מוז וויסן ווייל נעכטען ביים שבת שובה דרשה האט מיין רבי גאר גאאר שארף גערדעדט. ווער עס קען ארויסהעלפן תבוא עליו ברכה

פרעג דיין רבי ער האט מסתם גרונטליך דורכגעטוהן ביידע צדדים.

אידיאט האט געשריבן:

א גוט מארגן!
קען איינער ביטע בקיצור נמרץ ממש ברענגן אויפן שפיץ שפיץ גאפל די צוויי צדדים להתיר ולאסור? וואס איז תלוי די מחלוקת? און ווער זענען די אוסרים ומתירים? איך מוז וויסן ווייל נעכטען ביים שבת שובה דרשה האט מיין רבי גאר גאאר שארף גערדעדט. ווער עס קען ארויסהעלפן תבוא עליו ברכה

וועלכע רבי?

SimchaCohen האט געשריבן:

אידיאט האט געשריבן:

א גוט מארגן!
קען איינער ביטע בקיצור נמרץ ממש ברענגן אויפן שפיץ שפיץ גאפל די צוויי צדדים להתיר ולאסור? וואס איז תלוי די מחלוקת? און ווער זענען די אוסרים ומתירים? איך מוז וויסן ווייל נעכטען ביים שבת שובה דרשה האט מיין רבי גאר גאאר שארף גערדעדט. ווער עס קען ארויסהעלפן תבוא עליו ברכה

פרעג דיין רבי ער האט מסתם גרונטליך דורכגעטוהן ביידע צדדים.

ער האט געזאגט אז נאר איין דיין איז מתיר און זיין דעה איז קיין דעה

אידיאט האט געשריבן:

SimchaCohen האט געשריבן:

אידיאט האט געשריבן:

א גוט מארגן!
קען איינער ביטע בקיצור נמרץ ממש ברענגן אויפן שפיץ שפיץ גאפל די צוויי צדדים להתיר ולאסור? וואס איז תלוי די מחלוקת? און ווער זענען די אוסרים ומתירים? איך מוז וויסן ווייל נעכטען ביים שבת שובה דרשה האט מיין רבי גאר גאאר שארף גערדעדט. ווער עס קען ארויסהעלפן תבוא עליו ברכה

פרעג דיין רבי ער האט מסתם גרונטליך דורכגעטוהן ביידע צדדים.

ער האט געזאגט אז נאר איין דיין איז מתיר און זיין דעה איז קיין דעה

לפי ידיעתי איז דא פיל מער ווי איין דיין וואס איז מתיר אבער ווער בין איך צו זאגן? דיין רבי זז''ג האט מסתם אינפאו וואס איך האב נישט.
איך וואלט געזאגט אז דו זאלסט אים אליינס פרעגן.

בלייב געזונט האט געשריבן:

אידיאט האט געשריבן:

א גוט מארגן!
קען איינער ביטע בקיצור נמרץ ממש ברענגן אויפן שפיץ שפיץ גאפל די צוויי צדדים להתיר ולאסור? וואס איז תלוי די מחלוקת? און ווער זענען די אוסרים ומתירים? איך מוז וויסן ווייל נעכטען ביים שבת שובה דרשה האט מיין רבי גאר גאאר שארף גערדעדט. ווער עס קען ארויסהעלפן תבוא עליו ברכה

וועלכע רבי?

????

שמחהלע האט געשריבן:

בלייב געזונט האט געשריבן:

אידיאט האט געשריבן:

א גוט מארגן!
קען איינער ביטע בקיצור נמרץ ממש ברענגן אויפן שפיץ שפיץ גאפל די צוויי צדדים להתיר ולאסור? וואס איז תלוי די מחלוקת? און ווער זענען די אוסרים ומתירים? איך מוז וויסן ווייל נעכטען ביים שבת שובה דרשה האט מיין רבי גאר גאאר שארף גערדעדט. ווער עס קען ארויסהעלפן תבוא עליו ברכה

וועלכע רבי?

????

נאכן גוט דורכליינען @אידיאט'ס תגובה און מאכנדיג א שטיקל זוך אויף זיינע תגובות מיינעך אז מען רעדט פון האדמור מסאטמאר מהר''א.

האב איך גוט צוגעטראפן?

אידיאט האט געשריבן:

SimchaCohen האט געשריבן:

אידיאט האט געשריבן:

א גוט מארגן!
קען איינער ביטע בקיצור נמרץ ממש ברענגן אויפן שפיץ שפיץ גאפל די צוויי צדדים להתיר ולאסור? וואס איז תלוי די מחלוקת? און ווער זענען די אוסרים ומתירים? איך מוז וויסן ווייל נעכטען ביים שבת שובה דרשה האט מיין רבי גאר גאאר שארף גערדעדט. ווער עס קען ארויסהעלפן תבוא עליו ברכה

פרעג דיין רבי ער האט מסתם גרונטליך דורכגעטוהן ביידע צדדים.

ער האט געזאגט אז נאר איין דיין איז מתיר און זיין דעה איז קיין דעה

אויב דיין רבי האט אזוי גע'פסק'נט זאלסטו פאלגן.

נישט נוגע וויפיל אוסרים און מתירים ס'איז דא, מען קען נישט גיין shopping אויף פסקים.