א דאנק. בעז"ה נאך בין המצרים איך וועל ארויפ לייגען לפחות נאך איין ויאתיו פון דעם ערשטע תקופה פון ר' יענקל תלמוד און דאמלאסט מ'וועט מאכן א פארגלייכונג צווישן.
א דאנק. בעז"ה נאך בין המצרים איך וועל ארויפ לייגען לפחות נאך איין ויאתיו פון דעם ערשטע תקופה פון ר' יענקל תלמוד און דאמלאסט מ'וועט מאכן א פארגלייכונג צווישן.
סבלנותהאט געשריבן:↑דאנערשטאג אוגוסט 31, 2023 6:13 pm
לוט די תגובות / באדאנקטן זעאיך אז דער עולם איז א ביסל פארנומען... אויב אזוי, נעמיך אן א רווח להתבונן... ביז 'משיב הרוח' אדער 'ותן טל ומטר' דערווייל א כתיבה וחתימה טובה פאר אלע!
איך וואנדער נישט אריין דא טעגליך, אבער ווען יא, נערווירט אז די לינקס זענען נישט פאבליק. אדער עכ"פ לייג צו דעםביי אז דער ריקוועסטער זאל באקומען א נאטיפיקאציע אז ער האט באקריגן עקסעס.
as of my info.
מפתח הנקודה והקו והשטח אינם במציאות, אבל הם מחוברים אל המציאות. כי השטח הוא קצה הגשם והקו הוא קצה השטח והנקודה הוא קצה הקו... (איל משולש להגר''א מווילנא)
האף מיר אז הרב סבלנות וועט ברעכן זיין וואקאנץ מיט א הערכה ווי עס פאסט
הנה אנכי שולח מלאך. זאגט רש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא. די בשורה איז געווען אז אעפ"י שיחטאו לא תסתלק שכינה מביניהם, אזוי ווי די תרגום טייטשט כי לא אעלה בקרבך; לא אסלק שכינתי מבינך!
הנה אנכי שולח מלאך. זאגט רש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא. די בשורה איז געווען אז אעפ"י שיחטאו לא תסתלק שכינה מביניהם, אזוי ווי די תרגום טייטשט כי לא אעלה בקרבך; לא אסלק שכינתי מבינך!
"אשר לו הים" - בית חמישי מתוך ניגון 'היה עם פיפיות' שנת תרצ"ה, יצירתו על פסוקי הפתיחה לסליחות לכו נרננה וכו' של החזן החסידי ר' ניסן ספיבק ז''ל (ניסי בעלצער/קישנובער/ברדיטשעבער נלב"ע תרס"ו) המילים כאן כמו במקור של ניסי, הביא אמ"ח.
"הנשמה לך" - בית רביעי מתוך ניגון קל מלך גדול לר' יענקל תלמוד ז''ל לשנת תש"י, הושר גם רבות בבית המדרש דגור על "וכך היה מונה" בעבודת יום הכיפורים , שיבוץ אמ"ח
"מכלכל חיים בחסד" - בית שלישי מתוך ניגון זכרנו לחיים לר' יענקל תלמוד ז''ל למוסף שנת תרצ"ג, מתוך אלבום גור של החזן ר' דוד ורדיגר ז''ל ששימש כילד המקהלה בשנים ההם בבית המדרש של הרבי בעיירה גור
פיוט על "ישראל אמונתו", שחרית יו"כ - מיוסד על מארש לכה דודי, מארש בכורה של המלחין ר' לייבל גולדקנופף ז''ל לשבועות שנת תשכ"ד, מושר בקביעות שנים רבות ברב עם בבית המדרש דגור על פיוט זה מתוך חזרת הש"צ שחרית יום הכיפורים
"האדרת והאמונה" - הנאמר בשחרית יו"כ בצמוד לפיוט הנ''ל על ישראל אמונתו, שובץ על ריקוד אשר ברא שהולחן לשמחת בית גור שנת תשמ"ב על ידי ר' לייבל גולדקנופף ז''ל.
"כבקרת" - הבית השני מתוך ארבעת בתי ניגון כבקרת לר' יענקל תלמוד ז''ל לשנת תשכ"ג, שיבץ אמ"ח
"היום הרת עולם" - בית שלישי מתוך ניגון זכרנו לחיים לר' יענקל תלמוד ז''ל למוסף שנת תשכ"ב
"ארשת שפתינו" - הבית העשירי מתוך יצירת אקדמות תשכ"ב לר' יענקל תלמוד ז''ל, שיבץ אמ"ח.
"היום תאמצנו" לר' יענקל תלמוד ז''ל לימים נוראים שנת תשכ"ג.
"לשנה הבאה" - מילות הסיום אחר קדיש תקיעה גדולה בתום תפילת נעילה, ריקוד עתיק בן שני בתים בלבד המשמש לריקוד הקפות, הדעה הרווחת היא כי מקורם של חלק מניגוני ההקפות בגור הם עוד מתקופת פרשיסחא וקאצק.
"אשר לו הים" - בית חמישי מתוך ניגון 'היה עם פיפיות' שנת תרצ"ה, יצירתו על פסוקי הפתיחה לסליחות לכו נרננה וכו' של החזן החסידי ר' ניסן ספיבק ז''ל (ניסי בעלצער/קישנובער/ברדיטשעבער נלב"ע תרס"ו) המילים כאן כמו במקור של ניסי, הביא אמ"ח.
"הנשמה לך" - בית רביעי מתוך ניגון קל מלך גדול לר' יענקל תלמוד ז''ל לשנת תש"י, הושר גם רבות בבית המדרש דגור על "וכך היה מונה" בעבודת יום הכיפורים , שיבוץ אמ"ח
"מכלכל חיים בחסד" - בית שלישי מתוך ניגון זכרנו לחיים לר' יענקל תלמוד ז''ל למוסף שנת תרצ"ג, מתוך אלבום גור של החזן ר' דוד ורדיגר ז''ל ששימש כילד המקהלה בשנים ההם בבית המדרש של הרבי בעיירה גור
פיוט על "ישראל אמונתו", שחרית יו"כ - מיוסד על מארש לכה דודי, מארש בכורה של המלחין ר' לייבל גולדקנופף ז''ל לשבועות שנת תשכ"ד, מושר בקביעות שנים רבות ברב עם בבית המדרש דגור על פיוט זה מתוך חזרת הש"צ שחרית יום הכיפורים
"האדרת והאמונה" - הנאמר בשחרית יו"כ בצמוד לפיוט הנ''ל על ישראל אמונתו, שובץ על ריקוד אשר ברא שהולחן לשמחת בית גור שנת תשמ"ב על ידי ר' לייבל גולדקנופף ז''ל.
"כבקרת" - הבית השני מתוך ארבעת בתי ניגון כבקרת לר' יענקל תלמוד ז''ל לשנת תשכ"ג, שיבץ אמ"ח
"היום הרת עולם" - בית שלישי מתוך ניגון זכרנו לחיים לר' יענקל תלמוד ז''ל למוסף שנת תשכ"ב
"ארשת שפתינו" - הבית העשירי מתוך יצירת אקדמות תשכ"ב לר' יענקל תלמוד ז''ל, שיבץ אמ"ח.
"היום תאמצנו" לר' יענקל תלמוד ז''ל לימים נוראים שנת תשכ"ג.
"לשנה הבאה" - מילות הסיום אחר קדיש תקיעה גדולה בתום תפילת נעילה, ריקוד עתיק בן שני בתים בלבד המשמש לריקוד הקפות, הדעה הרווחת היא כי מקורם של חלק מניגוני ההקפות בגור הם עוד מתקופת פרשיסחא וקאצק.
