אידישע וועלט פארומס

העלאו האט געשריבן: מהר''א מסאטמאר לאזט אלעמאל איבער א אינטערעסאנטע קושיא פאר די בחורים פאר ער פארט אוועק

ווייסט אפשר איינער וואס די קושיא איז די מאל פארן פארן קיין נוי העמפשיר אדער איינער קען צוצייכענען וואו מען קען זעהן די קושיא

און אפשר קען די עולם ענטפערן תירוצים יישר כח

סגל האט געשריבן: און פאלגענד די PDF
https://drive.google.com/file/d/1wjQHHT ... sp=sharing

העלאו האט געשריבן:

סגל האט געשריבן: און פאלגענד די PDF
https://drive.google.com/file/d/1wjQHHT ... sp=sharing

יישר כח געוואלדיג

גרויסע עם הארץ האט געשריבן:

העלאו האט געשריבן:

סגל האט געשריבן: און פאלגענד די PDF
https://drive.google.com/file/d/1wjQHHT ... sp=sharing

יישר כח געוואלדיג

תירוץ?

שיינע שטריימעל האט געשריבן: יום ה' פ' שמות שנת תשפ"ב לקראת נסיעתו למקום הנופש פאלם ספרינג'ס

בורו פארק האט געשריבן:

שיינע שטריימעל האט געשריבן: יום ה' פ' שמות שנת תשפ"ב לקראת נסיעתו למקום הנופש פאלם ספרינג'ס

הקושיא של האדמו"ר מסאטמר שליט"א על השער משפט שמדמה ויכוח של התובע שטוען הפקדתי פקדון והנתבע טוען שמנית אותי להיות שליש ולהעביר אותו לאדם אחר וכך עשיתי שבזה פסול להעיד כי הוה נוגע בעדות ונשבע היסת, לבין הדין של התובע שכירות משוכרים והשוכרים טוענים שהם שכרו מהמחזיק שיש לו חזקת ג' שנים בזה ששכרנו ממנו והתובע כופר שהוא לא מכר את הדירה שפסק השער משפט שהשוכרים נוגעים בעדות וחייבים לשלם שכירות למערער דהיינו המרא קמא, ושואל האדמו"ר מסאטמר שליט"א למה בדין הראשון מספיק שבועת היסת אם אינו נאמן להעיד ובדין השני חייב לשלם אם אינו נאמן להעיד, שישבע היסת כמו הדין הראשון ולא ישלם שכירות בכלל.

התירוץ פשוט לעניית דעתי, כי חלוק ביסודו שתי הדינים, שבדין הראשון בלי הודאתו שהיה פקדון איננו יודעים שום דבר והתבע כופר שלא היה פקדון רק שליח ונשבע היסת ונפטר, אבל בדין השני הנתבע מודה שהיה שוכר אבל טוען שהיה שוכר מהמחזיק ג' שנים, ובחזקת ג' שנים אינו נאמן להעיד ואם כן חזר הדין שהמערער הוא מרא קמא והבית שלו, וחייב לשלם שכירות להמערער.

בורו פארק האט געשריבן: ↑ מאנטאג דעצעמבער 27, 2021 2:04 pm

בורו פארק האט געשריבן:

שיינע שטריימעל האט געשריבן:

יום ה' פ' שמות שנת תשפ"ב לקראת נסיעתו למקום הנופש פאלם ספרינג'ס

הקושיא של האדמו"ר מסאטמר שליט"א על השער משפט שמדמה ויכוח של התובע שטוען הפקדתי פקדון והנתבע טוען שמנית אותי להיות שליש ולהעביר אותו לאדם אחר וכך עשיתי שבזה פסול להעיד כי הוה נוגע בעדות ונשבע היסת, לבין הדין של התובע שכירות משוכרים והשוכרים טוענים שהם שכרו מהמחזיק שיש לו חזקת ג' שנים בזה ששכרנו ממנו והתובע כופר שהוא לא מכר את הדירה שפסק השער משפט שהשוכרים נוגעים בעדות וחייבים לשלם שכירות למערער דהיינו המרא קמא, ושואל האדמו"ר מסאטמר שליט"א למה בדין הראשון מספיק שבועת היסת אם אינו נאמן להעיד ובדין השני חייב לשלם אם אינו נאמן להעיד, שישבע היסת כמו הדין הראשון ולא ישלם שכירות בכלל.

התירוץ פשוט לעניית דעתי, כי חלוק ביסודו שתי הדינים, שבדין הראשון בלי הודאתו שהיה פקדון איננו יודעים שום דבר והתבע כופר שלא היה פקדון רק שליח ונשבע היסת ונפטר, אבל בדין השני הנתבע מודה שהיה שוכר אבל טוען שהיה שוכר מהמחזיק ג' שנים, ובחזקת ג' שנים אינו נאמן להעיד ואם כן חזר הדין שהמערער הוא מרא קמא והבית שלו, וחייב לשלם שכירות להמערער.

אני יסביר את עצמי עוד פעם, בדין השני אם הוא שכר מהמחזיק ואין לו חזקת ג' שנים באופן אחר, למשל אם הוא שכר רק ב' שנים חייב לשלם למערער לכו"ע, כיון שהוא לא יודע אם המחזיק באמת קנה את הבית, ולכן אותו דבר כאן שהשוכר טוען ששכר ג' שנים, אבל היות שאינו נאמן בגלל שהוא נוגע בעדות, אז לא יצא הבית מחזקת מרא קמא וחייב לשלם שכירות למערער.

באפעלאו האט געשריבן: ↑ דינסטאג יאנואר 23, 2024 5:03 pm

הקשיא שהניח רבינו שליט"א בהיכל המתיבתא בסוגיא ד'כפירת שעבוד קרקעות מסכת בבא מציעא דף ד: יום א' פרשת בא העעל"ט לפני נסיעתו למקום הנופש פאלם ספרינגס

באפעלאו האט געשריבן: ↑ דינסטאג יאנואר 23, 2024 5:03 pm

כ'האב פרובירט אהער ברענגען די פרישע קשיא, אבער 1 עמוד וויל זיך נישט עטעטשען.... זאל ברענגען ווער ס'האט.