איך האב זיך דערמאנט אז איך האב אמאל געטייפט פאר איינעם וועגן דעם נושא, דאס איז וואס יענער האט געשריבן:
והא דאיתא בגמרא "ביומי דניסן" וכן בטור ושולחן ערוך "בימי ניסן", יש בזה כמה דיעות אם הברכה שייך דוקא בימי ניסן, או הוא הדין בחודש אחר כשרואה האילנות מלבלבין, במחצית השקל כתב וזה לשונו, אורחא דמילתא נקט (בימי ניסן), שאז דרך ארצות החמים ללבלב האילנות, והוא הדין בחודש אחר, כל שרואה הלבלוב פעם ראשון, מברך, עד כאן דבריו, והובאו דבריו במשנה ברורה (סק"א), וכן כתב האליה רבא בשם הצדה לדרך, דהוא הדין אם רואה אילנות פורחות בחודש אדר, והוסיף על זה בהגהת החתם סופר על שולחן ערוך, ונראה לי דכל שכן אייר, ומדייק מלשון "ביומי דניסן" ולא בחודש ניסן (עיין שם).
ובערוך השולחן (סעיף א') כתב וזה לשונו, ובמדינתינו אינו בניסן, אלא באייר או תחלת סיון, ואז אנו מברכין", ובתשובות השיב משה (או"ח סימן ח') גם כן כתב דלאו דוקא ניסן, אלא כל זמן שהוא רואה אילני דלבלבי מברך עליהם, ודבר זה אין צריך לפנים, דודאי צריך לברך על חסדי המקום ברוך הוא באיזה זמן שיהיה, דמאי שנא, רק דהגמרא נקט ביומי דניסן, דהאי אורחא דמילתא ברוב השנים, עד כאן דבריו, וכן איתא בשולחן הטהור להרה"ק מקומארנא זי"ע, היוצא באדר ובניסן או לאחר ניסן, כל דבר לפי גידול מדינתו.
ולאידך גיסא, יש כמה אחרונים שכתבו, שכוונת חכמינו ז"ל הוא לעשות הברכה בחודש ניסן דוקא, כך כתב בלקט הקמח (להר"מ חאגיז ז"ל) "ביומי דניסן ולא קודם", ובכף החיים (סק"א) מביא גם כן בשם הלכות קטנות, דמדאמרו היוצא בימי ניסן, משמע דעל פרחי השקדים שממהרין הרבה קודם ניסן, אין לברך, (ואפשר דבאייר וסיון גם לפי דבריהם יכולים לברך, דהחתם סופר כתב 'וכל שכן באייר' משמע שהוא עדיף מאדר), וכן כתב בברכי יוסף (אות ב'), דברכה זו על דרך האמת, שייכא דוקא לימי ניסן, וכן כתב בספרו עבודת הקודש (שם), דהמדקדקים מקפידים שיהא בניסן דוקא.
והכף החיים (שם) כתב, דכיון דאיכא פלוגתא בזה, וכך מבואר בגמרא דדוקא בניסן, וגם קיימא לן ספק ברכות להקל, אין לברך אלא דוקא בניסן, וכן עמא דבר, מיהו מי שאיחר ולא בירך בניסן, נראה דיוכל לברך אחר כך בלא שם ומלכות, עד כאן דבריו, ולמעשה מנהג העולם הוא, שלכתחילה מהדרין לברך בניסן, אבל באופן שלא היה אפשר סומכין על המקילין לברך אפילו אחר חודש ניסן.
ובהגהת חתם סופר מביא ממורו (הגאון ר' נתן אדלער ז"ל), שכל זמן שנמשך ימי חודש ניסן דתקופה לתוך חודש אייר, כגון שאם חל תקופת ניסן כ' ניסן, אז יש זמן לברך עד כ' אייר, עד כאן דבריו, דהיינו שאפילו להמחמירים שדוקא בחודש ניסן, אין הקפידא בחודש הנקרא ניסן, רק חודש ניסן של התקופה, דהיינו ל' יום מיום תקופת ניסן (דהיינו תקופת שמואל, דתקופת דרב אדא וכל שכן התקופה המציאותי, הוא לעולם לפני פסח ולא שייך לחול כ' ניסן, וכן בכל דבר הלכה אזלינן בתר תקופת שמואל, וכמו שהארכנו בענין תקופות ערש"ק פ' תזריע), וכדבריו כתב גם כן בספר מגיד תעלומה (להבני יששכר) שאף לפי דרך הקבלה, תלוי בניסן דתקופה.
ביהמ"ד בית יעקב נחמי' האט היינט ארויסגעשיקט א מעסעדזש: Last chance for Birchas Ilunos Today!!! There's a Fruit tree in backyard of 118 Franklin. Entrance is on right side of Bhm"d Veitzen.
(איך קען נישט קיין אחריות אז דער בוים איז פריש, אויך איז אן ענין צו זעהן כאטש 2 ביימער)
ביהמ"ד בית יעקב נחמי' האט היינט ארויסגעשיקט א מעסעדזש: Last chance for Birchas Ilunos Today!!! There's a Fruit tree in backyard of 118 Franklin. Entrance is on right side of Bhm"d Veitzen.
(איך קען נישט קיין אחריות אז דער בוים איז פריש, אויך איז אן ענין צו זעהן כאטש 2 ביימער)
ווי איז דער מקור וועגן צוויי ביימער?
אידעלע זיי פרייליך, שטארק דיך שטארק דיך אצינד, ווייל דו ביסט דאך א בן מלך, דעם באשעפער'ס קינד.
ביהמ"ד בית יעקב נחמי' האט היינט ארויסגעשיקט א מעסעדזש: Last chance for Birchas Ilunos Today!!! There's a Fruit tree in backyard of 118 Franklin. Entrance is on right side of Bhm"d Veitzen.
(איך קען נישט קיין אחריות אז דער בוים איז פריש, אויך איז אן ענין צו זעהן כאטש 2 ביימער)
ווי איז דער מקור וועגן צוויי ביימער?
כ'דענק ווייל מען זאגט "אילנות", בלשון רבים.
"די וועלט זאגט אז מען קען ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מ'דארף לכתחילה אריבער" - אדמו"ר מהר"ש