וואס איז טייטש? - סליחות, פיוטים ויוצרות
די אחראים: יאנאש , אור המקיף , אחראי , געלעגער
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע:ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
קלאר. קוק אריין אין פסוק (ישעיהו נו ו-ז) מיט די מפרשים קען גארנישט זיין קיין צווייטען פשט.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1056.htm#7
http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1056.htm#7
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
- אויפריכטיג
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3446
- זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג דעצעמבער 16, 2008 8:10 pm
- לאקאציע:ביים געפילטערטן קאמפיוטער
זייער א גוטע קשיא, קיינמאל נישט אריינגעקלערט
האב איך אביסל נאך געזוכט, און געטראפן א היינטיגער בעל מחבר וואס בלייבט ביי די קשיא (עי' במראה מקום הראשון)
און די צווייטע מראה מקום ברענגט ער נישט אזוי ארויס די קשיא, אבער בתוך זיין גאנצן ביאור פארענטפערט ער דאס אויך
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5 ... 9092230984
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 9092221593
האב איך אביסל נאך געזוכט, און געטראפן א היינטיגער בעל מחבר וואס בלייבט ביי די קשיא (עי' במראה מקום הראשון)
און די צווייטע מראה מקום ברענגט ער נישט אזוי ארויס די קשיא, אבער בתוך זיין גאנצן ביאור פארענטפערט ער דאס אויך
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5 ... 9092230984
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 9092221593
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע:ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
דרךהמלך האט געשריבן: זייער א גוטע קשיא, קיינמאל נישט אריינגעקלערט
האב איך אביסל נאך געזוכט, און געטראפן א היינטיגער בעל מחבר וואס בלייבט ביי די קשיא (עי' במראה מקום הראשון)
און די צווייטע מראה מקום ברענגט ער נישט אזוי ארויס די קשיא, אבער בתוך זיין גאנצן ביאור פארענטפערט ער דאס אויך
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5 ... 9092230984
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 9092221593
כ'קען עס נישט ליינען ווייל כ'בין נישט קיין מעמבער. זייט מוחל און ברענגט א pdf אדער לכה"פ שרייבט וואו דער ביאור איז.
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
נענתי לבקשתך
בד''וו, צו ווערן א מעמבער קאסט נישט קיין געלט, מ'קען נאר נישט עפענן דעם גאנצן ספר געהעריג, אבער מ'קען זוכן אין אלע ספרים
בד''וו, צו ווערן א מעמבער קאסט נישט קיין געלט, מ'קען נאר נישט עפענן דעם גאנצן ספר געהעריג, אבער מ'קען זוכן אין אלע ספרים
- אטעטשמענטס
-
- חיי דוד.pdf
- (104.57 KiB) געווארן דאונלאודעד 188 מאל
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע:ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
א טאפעלטען ייש"כ.
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
אנעים זמירות האט געשריבן: קלאר. קוק אריין אין פסוק (ישעיהו נו ו-ז) מיט די מפרשים קען גארנישט זיין קיין צווייטען פשט.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1056.htm#7
אזוי?
די באקאנטע גמרא אין מסכת שבת (קיח ע"א)אמר רשב"י אלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד הן נגאלים, שנאמר כה אמר ה' לסריסים וכו' מה כתיב בתריה, והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפלתי וגו'
נו ווער גייט זיין שומר שתי שבתות, די גוים אדער די אידן??
וראה מגילה יח ע"א וכיון שבא דוד בא תפלה שנאמר והביאותים וכו', וכיון שבא תפלה בא עבודה שנאמר עולתיהם וזבחיהם וגו', אויך משמע אז ס'גייט ארויף אויף כלל ישראל
יהיה כן האט געשריבן:אנעים זמירות האט געשריבן: קלאר. קוק אריין אין פסוק (ישעיהו נו ו-ז) מיט די מפרשים קען גארנישט זיין קיין צווייטען פשט.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1056.htm#7
אזוי?
די באקאנטע גמרא אין מסכת שבת (קיח ע"א)אמר רשב"י אלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד הן נגאלים, שנאמר כה אמר ה' לסריסים וכו' מה כתיב בתריה, והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפלתי וגו'
נו ווער גייט זיין שומר שתי שבתות, די גוים אדער די אידן??
דאס איז נישט קיין קשיא, ווייל די פסוק וועט מקויים ווערן בזמן הגאולה
די עיקר קושיא איז אז אויף דעם וואס שטייט 'תביאני', ברענגט ער 'והביאותים'
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע:ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
דרךהמלך האט געשריבן:יהיה כן האט געשריבן:אנעים זמירות האט געשריבן: קלאר. קוק אריין אין פסוק (ישעיהו נו ו-ז) מיט די מפרשים קען גארנישט זיין קיין צווייטען פשט.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t1056.htm#7
אזוי?
די באקאנטע גמרא אין מסכת שבת (קיח ע"א)אמר רשב"י אלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד הן נגאלים, שנאמר כה אמר ה' לסריסים וכו' מה כתיב בתריה, והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפלתי וגו'
נו ווער גייט זיין שומר שתי שבתות, די גוים אדער די אידן??
דאס איז נישט קיין קשיא, ווייל די פסוק וועט מקויים ווערן בזמן הגאולה
די עיקר קושיא איז אז אויף דעם וואס שטייט 'תביאני', ברענגט ער 'והביאותים'
עס איז טאקע א גרויסע חידוש און א פלא, ווייל ווען מען לערנט די פסוקים מיט די מפרשים (ווי אויך דערפשטות המשך הפסוקים) ווייזט אויס אז והביאותים גייט ארויף אויף 'בני נכר', וואס לויט טייל מפרשים זענען זיי גוים און לויט אנדערע זענען זיי גרים.
כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת-שַׁבְּתוֹתַי, וּבָחֲרוּ, בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי; וּמַחֲזִיקִים, בִּבְרִיתִי. ה וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי, יָד וָשֵׁם--טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת. {ס}
ו וּבְנֵי הַנֵּכָר, הַנִּלְוִים עַל-יְהוָה לְשָׁרְתוֹ, וּלְאַהֲבָה אֶת-שֵׁם יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים--כָּל-שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. ז וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי--עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים
אויפען עצם ראיה פון די פסוקים צום אלמלי שמרו וואלט נישט געוועהן אזא קשיא ווייל דאס שטייט דאך אז בזכות וואס די בני הנכר הנלוים על ה' וועלן היטען שבת מחללו וועלן זיי זוכה זיין צום והביאותים. למעשה לערנט אבער די גמרא אז והביאותים גייט אויף די סריסים אשר ישמרו את שבתותי (לשון רבים - ב' שבתות). וצ"ע.
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35755
- זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע:אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
און א גאנץ יאר זאגט איר דאס נישט?
ושם בתפילת רבונו של עולם כמו שכבש הכוונה למימרת מר זוטרא משמי' דרב "מאי מצלי? יה"ר שיכבשו רחמי וכו'"
וקושיא מעיקרא ליתא לפי פי' רשיה"ק "לכל העמים, ולא לישראל לבדם כי אף לגרים" ואינו מדובר מגוים דעלמא כלל כי קאי על הפסוקים דלעיל מני'.
ובפשטות בכוונה בסליחות הוא כמו שסיים בילקוט שמעוני המימרא הנ"ל "וכיון שבא דוד באת תפלה, שנא' והבאותים וכו' וכיון שבאת תפלה באת עבודה עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי".
ושם בתפילת רבונו של עולם כמו שכבש הכוונה למימרת מר זוטרא משמי' דרב "מאי מצלי? יה"ר שיכבשו רחמי וכו'"
וקושיא מעיקרא ליתא לפי פי' רשיה"ק "לכל העמים, ולא לישראל לבדם כי אף לגרים" ואינו מדובר מגוים דעלמא כלל כי קאי על הפסוקים דלעיל מני'.
ובפשטות בכוונה בסליחות הוא כמו שסיים בילקוט שמעוני המימרא הנ"ל "וכיון שבא דוד באת תפלה, שנא' והבאותים וכו' וכיון שבאת תפלה באת עבודה עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי".
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
- msp
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18061
- זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
- לאקאציע:בין גברא לגברא
הרב פארשלאפען איז גערעכט
מען רעדט נישט פון סתם גויים
נאר פון גרי צדק וואס פיהלען זיך שלעכט אז זיי האבען נישט געטוהן אזוי פיהל ווי געבוירענע אידען
זאגט דער רבש"ע איך בין ענק אויך מקבל באהבה
איך האב טאקע אמאהל געהערט אז די וואס ברענגען גויים אין בתי כנסיות פאררופען זיך אויף דעם יקרא לכל העמים
אבער דאס איז נישט ריכטיג
ווייל עס גייט אויף גרי צדק כנ"ל
מען רעדט נישט פון סתם גויים
נאר פון גרי צדק וואס פיהלען זיך שלעכט אז זיי האבען נישט געטוהן אזוי פיהל ווי געבוירענע אידען
זאגט דער רבש"ע איך בין ענק אויך מקבל באהבה
איך האב טאקע אמאהל געהערט אז די וואס ברענגען גויים אין בתי כנסיות פאררופען זיך אויף דעם יקרא לכל העמים
אבער דאס איז נישט ריכטיג
ווייל עס גייט אויף גרי צדק כנ"ל
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע:ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
כ'האב שוין געשריבען אז טייל מפרשים טייטשען דאס אויף גוים גמורים (וכמו שביקש שלמה המלך ע"ה וגם את הגוי אשר יבוא וגו', עיי"ש), און טייל לערנען אז דאס גייט ארויף אויף גרים. אלענפאלס, אפילו אויב עס רעדט זיך פון גרים בלייבט שווער פארוואס נוצען מיר פונקט דעם פסוק צו בעטען תביאנו וכו' כמה שכתוב.
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
- פאמיליעמירעלס
- שר האלף
- תגובות: 1162
- זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע:ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
כבר נשוק מיינט אזוי ווי איינער וואס איז שוין געהאלפען מיט עסן און טרונקען, זהיר אדער באלאכטען אדער 'זהיר' (מלשון זהירות) מיט ביטחון בה'.
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
- רב טקסט
- שר חמש מאות
- תגובות: 687
- זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג נאוועמבער 19, 2009 1:34 pm
- לאקאציע:כעת פה אייוועלט.קאם
די שמועס אויף תביאנו אל הר קדשך האט מיר דערמאנט א הערה וואס כ'האב מעורר געווען לפני כעשרה שנים, אז מען זאגט תביאנו אל הר קדשך במשקל העתיד נישט בציווי (וכלומר בכאן בקשה, הביאנו), און גלייך דערנאך ושמחנו בבית תפלתך בלשון ציווי (בקשה, נישט ותשמחנו). ואולי ווייל מיר זענען בטוח אז בא יבא היום וואס ער וועט אונז ברענגען לעיר קדשו, און די תפלה איז אז מיר זאלן נישט זיין פון די וואס אויף זיי שטייט והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'.
- פאמיליעמירעלס
- שר האלף
- תגובות: 1162
- זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am
אנעים זמירות האט געשריבן: כבר נשוק מיינט אזוי ווי איינער וואס איז שוין געהאלפען מיט עסן און טרונקען, זהיר אדער באלאכטען אדער 'זהיר' (מלשון זהירות) מיט ביטחון בה'.
יישר כח אנעים פאר דיין תשובה.
עס איז מיר אינטערעסאנט צו וויסן אויב האסטו געזען ערגעץ די טייטש.
וואס קוועטשט מיר דא, ווייל די זמר קוקט אויס ווי א ריין לשון קודש זמר געשריבן בצחות הלשון, און "כבר" שטימט נישט אזוי אריין.
סיי אויב מען טייטשט "כבר" מלשון עבר אזוי ווי "וכבר היה", און סיי אויב מען טייטשט עס כ'בר קפרא כ'בר מצוה [אזוי ווי א בר מצוה].
זהיר טייטשט לכאורה מלשון זהירות.
די חשוב'ע אידענע וויל דא אויסרימען איר געהויבענעם מאן דער חסיד, זאגט זי אים, דו חסיד וואס דו ביסט זהיר, כבר נשוק...?
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35755
- זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע:אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
יום א' סליחה ב' "טוב לקוראיך בנפש רה"ב, טרחם נשוא ולכלכל יהב, יקר חסדך עלי יורה"ב, יען קולי להאזין באהב"
דער מטה לוי טייטשט "ה' לקוראיך בנפש רהב אצולה וזכה טוב אתה להם" דאס איז מיר א חידוש ווייל רהב (י"ב פעמים אין תנ"ך לפי המסורה) איז טייטש לשון גודל וחוזק ובכן ווי קומט אהער זכה?
אגב, דער חובת הלבבות נוצט דאך דעם ווארט רה"ב כמה פעמים, האט דער מפרש דער מרפא לנפש א שיטה אז דער חובה"ל טיייטש רהב א לשון נכסים – פארמעגנס, ואני הקטן בעניי לא מצאתי אף אחד וואס שטעלט בכלל אזא באדייט אויף דעם ווארט, חפשתי וחפשתי ולא מצאתי לו סמוכין.
דער מטה לוי טייטשט "ה' לקוראיך בנפש רהב אצולה וזכה טוב אתה להם" דאס איז מיר א חידוש ווייל רהב (י"ב פעמים אין תנ"ך לפי המסורה) איז טייטש לשון גודל וחוזק ובכן ווי קומט אהער זכה?
אגב, דער חובת הלבבות נוצט דאך דעם ווארט רה"ב כמה פעמים, האט דער מפרש דער מרפא לנפש א שיטה אז דער חובה"ל טיייטש רהב א לשון נכסים – פארמעגנס, ואני הקטן בעניי לא מצאתי אף אחד וואס שטעלט בכלל אזא באדייט אויף דעם ווארט, חפשתי וחפשתי ולא מצאתי לו סמוכין.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35755
- זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע:אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
farshlufen האט געשריבן: א) יום א' סליחות אין פזמון האבן מיר געזאגט:
''עדיך'' לחון חינם באים אליך, וואס איז טייטש עדיך? געווענליך איז עדיך מיט א קמץ טייטש ''ביז דיר'' אזוי ווי שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו, אבער דא זאגט מען דאך סיי עדיך און סיי אליך וואס איז לכאורה א דאפלט לשון, איין נוסח איז דא עדיך מיט א ציר"י לכאורה איז דאס טייטש דיין עדה, אבער איך האב נישט געקענט טרעפן סמוכין לדברי.
חשבתי אז לויטן ראב"ע וואס ביי "שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו" זאגט "עד מקומך" קאן זיין אז ער וויל בדווקא טייטשן לשון "עד" נאר אלס מקום, ובכן ברויך מען צו זאגן "עדיך" לחון מיט א ציר"י עי"ן, כנלענ"ד.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35755
- זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע:אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
farshlufen האט געשריבן: יום א' סליחה ב' "טוב לקוראיך בנפש רה"ב, טרחם נשוא ולכלכל יהב, יקר חסדך עלי יורה"ב, יען קולי להאזין באהב"
דער מטה לוי טייטשט "ה' לקוראיך בנפש רהב אצולה וזכה טוב אתה להם" דאס איז מיר א חידוש ווייל רהב (י"ב פעמים אין תנ"ך לפי המסורה) איז טייטש לשון גודל וחוזק ובכן ווי קומט אהער זכה?
לענ"ד, קען אפשר זיין אז רה"ב דארף דא צו טייטשן אזוי ווי "ופחד ורהב" [הפטורת תבא - ישיעי' ס'] לויט גירסת ופי' ר' יהודה חיוג הביאו המנחת שי [ע"ע האוה"ח הק' בפ' תבוא], שלפי הבנתי מפרש רה"ב בקמ"ץ רי"ש היפוך רה"ב בב' פתחין דוגמת וישרש שרשיה ועוד, לפ"ז טייטש נפש רה"ב א צובראכן און נכנע'דיג נפש.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע:ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
הוא מותיב והוא מפרק. ייש"כ פארשלאפען. (צו סליחות שטייט יעדער אויף...)
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך.(ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
- msp
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18061
- זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
- לאקאציע:בין גברא לגברא
farshlufen האט געשריבן:farshlufen האט געשריבן: א) יום א' סליחות אין פזמון האבן מיר געזאגט:
''עדיך'' לחון חינם באים אליך, וואס איז טייטש עדיך? געווענליך איז עדיך מיט א קמץ טייטש ''ביז דיר'' אזוי ווי שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו, אבער דא זאגט מען דאך סיי עדיך און סיי אליך וואס איז לכאורה א דאפלט לשון, איין נוסח איז דא עדיך מיט א ציר"י לכאורה איז דאס טייטש דיין עדה, אבער איך האב נישט געקענט טרעפן סמוכין לדברי.
חשבתי אז לויטן ראב"ע וואס ביי "שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו" זאגט "עד מקומך" קאן זיין אז ער וויל בדווקא טייטשן לשון "עד" נאר אלס מקום, ובכן ברויך מען צו זאגן "עדיך" לחון מיט א ציר"י עי"ן, כנלענ"ד.
היי יאהר איז מיר איינגעפאלען לפי די גירסא עדיך מיט א קמץ
אז עדיך מען קומט צו דיר אליך דאווענען דיינעטוועגען אז די שכינה הק' זאל אויף געראכטען ווערען
אין אגרא דפירקא און אין בנ"י שטייט אסאך וועגען די געדאנק
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
- msp
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18061
- זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
- לאקאציע:בין גברא לגברא
געטראפען אנדערע טייטשען מסוד חכמים ונבונים
מלשון סוד כמוס וטמיר רזא
איך האב געראדע אלעמאהל א געפיהל אז אפילו למד איז מלשון חבורה דהיינו א גרופע
געטראפען האב איך אין ערוך אז למד איז א לשון פון חיבור
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=48
אויך אין נ"ך טרעפט מען "מלמד" הבקר
מלשון סוד כמוס וטמיר רזא
איך האב געראדע אלעמאהל א געפיהל אז אפילו למד איז מלשון חבורה דהיינו א גרופע
געטראפען האב איך אין ערוך אז למד איז א לשון פון חיבור
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=48
אויך אין נ"ך טרעפט מען "מלמד" הבקר
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב