הגאון רבי משה דוד אסטרייכר אב"ד טשימפא, נולד לאביו רבי יוסף זלמן עסטרייכער בל"ג בעומר בשנת תרמ"ג.
מצאצאיו ידועים לי רק שלשה. בנו, ר' ישראל אליהו שטיינמץ במונסי שבאמריקה. בתו האחת, אשת ר' דוד מרדכי לוריא, בנו של הרב שמואל לוריא, רבה של צפת, שנזכר אצלנו במאמר על משפחת לוריא מצפת וטבריה. ובת נוספת אשת ר' אייזיק שווארץ באמריקה.
.
בילד פון ר' דוד מרדכי לוריא חדב"ן הגה"צ מטשימפא זצ"ל - ער האט געוואונט פאר א צייט אין טאראנטא - גענומען פונעם קונטרס חכמי ישראל בטאראנטא: http://www.billgladstone.ca/?p=10027
(אויפן ביה"ח אין מאנסי נישט ווייט פונעם ריבניצער רבי'נס ציון ליגט א קינד פון רד"מ לוריא)
די מעשה וואס די תפארת אדם ברענגט אין הקדמה אויף ר' סענדער'ל פון קאמארנא, איז עפעס מודנע שבמודנע. ער ברענגט גאר א מאדנע מעשה, און ער פראבירט דאס צו פארענפערן. כ'בין זיכער אז סאטמאר רב וואלט א וואדי מכחיש געוועזן אזא מין סארט מעשה.
פייש קרויז האט געשריבן:
די יחוס פון טשימפא רב צום קראלי רב ר' משה ארי' איז אזוי.
ר' משה דוד בן ר' יוסף זלמן ממונקאטש בן ר' משה דוד ממונקאטש בן ר' יוסף שלמה זלמן דיין במונקאטש מתלמידי החתם סופר. בן ר' אליעזר בן ר' משה ארי' אב"ד קראלי
חתימת הג"ר יוסף זלמן אסטרייכער דיין במונקאטש, תלמיד מרן החתם סופר. 'הק' יוסף זלמן איסטרייך'
מכתב תודה וברכה לארגון עזרת תורה על עזרתם, נשלח מהעיר אראד בה ישב לאחר המלחמה, לפני חתימת שמו הוא חתם במליצה : הקטן אדם לע"י [ משה דוד אסטרייכר לעמל יולד ] . [ 1 ] דף 18 * 33 ס"מ, נייר מסמכים אישי, מצב טוב. הגאון הצדיק רבי משה דוד אסטרייכר ( תרמ"ג - תשי"ד )תלמיד בעל דרכי תשובה, רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר ורבי יהודה גרינפלד נסמך להוראה מגדולי דורו ונשא ונתן עמם בהלכה, לאחר שיישב השגות בעל מנחת אלעזר על בעל דברי חיים נגלה אליו בעל דברי חיים והחזיק לו טובה על כך, ניצל מהשואה ובשנת תש"ה היגר לברוקלין בה נפטר, הובא לקבורה בבני ברק, מכתביו נדפסו שו"ת תפארת אדם ב' חלקים ותפארת אדם על התורה ומועדים( שם הגדולים מארץ הגר מ, רסז, חכמי הונגריה עמ' 551 חכמי טראנסיטניה עמ' 11 - 10 ) .
אטעטשמענטס
ADAM.jpg (340.13 KiB) געזען 3328 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
[quote="נחוניא"]הגה"צ מטשימפא היה מחסידי מונקאטש?[/quoאודאי היה לו היתר הוראה מרבו הדרכי תשובה ויש לי באוצרותי ספרי מונקאטש דרכי תשובה מנחת אלעזר ועוד עם "מאות הגהות" ארוכות ממנו רק לאחר שנשא אשה ממשפחת חסידי ויזניץ נתקרב להם ויש מעשה ארוכה מהשידוך ואכמ"ל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
היה חסיד אנטוניא בלב ונפש, והיה מקושר לרבו הגה'ק רבי חיים מאנטוניא זי"ע. בהוראה היה מתלמידי מונקאטש ועוד. וגםג היה נוסע רבות להרה"ק האבת ישראל זי"ע אחי רבו ! ובספריו יש הרבה תורות וחידושים וקושיות בסוגיות והלכה, הן מרבו מאנטוניא, והן מהאבת ישראל זכות כולם יגן עלינו אמן
מהר"ם מלובלין / שמן רקח – כ100 הגהות מהגאון האדיר רבי משה דוד אסטרייכר מטשימפא מהר"ם לובלין להגה"ק רבי מאיר מלובלין נדפס בווארשא שנת תרמ"א, כרוך עם ספר שו"ת שמן רקח להגה"ק רבי אלעזר רקח נדפס בקראקא שנת תרס"ב. עם חותמת הגה"ק רבי משה דוד אסטרייכער מטשימפא. בהספרים יש כ100 הגהות ארוכות בכת"י הגאון הגדול מטשימפא. הגאון רבי משה דוד אסטרייכר אב"ד טשימפא, נולד לאביו רבי יוסף זלמן עסטרייכער בשנת תרמ"ג. הוא היה מיוחס בן אחר בן, עד לרבי משה אריה אסטרייכר אב"ד קראלי. וכמו כן, היה גם מצאצאיו של רבי יהונתן בנימין אסטרייכר רבה של טשענגער רבי משה דוד למד בישיבות הונגריה, אצל הגאון רבי יהודה גרינפעלד בסעמיהאלי, ואצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד מחבר 'זכרון יהודה' בסאטמר. בימי המלחמה הנוראית, שיכל כמה מילדיו, אך הוא והרבנית, ומספר ילדיהם ניצלו. חיבר ספר תפארת אדם. פרסומו נקנה לו, בעקבות היתרו המפורסם להעלות את עצמותיו של האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויזניץ, לארץ ישראל, היתר שעליו נסמכו בניו האדמורים. בספרו "תפארת אדם" בא' התשובות הראשונות הוא כותב על איזה שהוא שאלה מסויימת שהדברי חיים מצאנז בא אליו בחלום וכותב מה אמר לו !! לאחר המלחמה, קבע את מקום מושבו בויליאמסבורג, עד לפטירתו בערב שבת קודש פרשת אמור, בשנת תשי"ד. ארונו הובא לקבורה בארץ הקודש, בעיר בני ברק, סמוך ונראה, לאוהל האדמורים לבית ויזניץ, זכות לה זכה, בעקבות היתרו להעלות את ארונו של ה'אהבת ישראל' כדלעיל
אטעטשמענטס
LUN.jpg (384.7 KiB) געזען 854 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
וואנאוויטשער האט געשריבן:
די מעשה וואס די תפארת אדם ברענגט אין הקדמה אויף ר' סענדער'ל פון קאמארנא, איז עפעס מודנע שבמודנע. ער ברענגט גאר א מאדנע מעשה, און ער פראבירט דאס צו פארענפערן. כ'בין זיכער אז סאטמאר רב וואלט א וואדי מכחיש געוועזן אזא מין סארט מעשה.
סאטמאר רב האט טאקע געזאגט אויף די מעשה!!
ער ברענגט עס בשם אנשי אמת, עפעס אזוי שרייבט ער דארט. האט סאטמאר רב געזאגט אז דער טשימפא רב איז געווען א איש אמת, נאר די אנשי אמת זענען נישט געווען אזוי אמת'דיג...
הצעיר באלפי האט געשריבן:
היה חסיד אנטוניא בלב ונפש, והיה מקושר לרבו הגה'ק רבי חיים מאנטוניא זי"ע. בהוראה היה מתלמידי מונקאטש ועוד. וגםג היה נוסע רבות להרה"ק האבת ישראל זי"ע אחי רבו ! ובספריו יש הרבה תורות וחידושים וקושיות בסוגיות והלכה, הן מרבו מאנטוניא, והן מהאבת ישראל זכות כולם יגן עלינו אמן