די אחראים: יאנאש , אחראי , געלעגער
עט הדר האט געשריבן:יהוסף האט געשריבן:
לכאורה רבי ישראל פראנקעל זצ"ל אב"ד שאטעלסדארף
צריך עיון
הלא הגאון ר"י פרענקל אב"ד שאטעלסדארף היה אז כבן שלושים
שהרי נולד בשנת תקצ"ט
ועל המראה כאן לא נראה אדם כבן שלושים, אלא הרבה יותר.
על כן יש לדון שמא הוא הרה"ק רבי שמואל פרענקיל מדאראג זצ"ל
מה דעת המומחים על זה?
ווער איז דער לובל פרענקל?גלאזער האט געשריבן:דאס איז א דריטערעט הדר האט געשריבן:צריך עיוןיהוסף האט געשריבן:לכאורה רבי ישראל פראנקעל זצ"ל אב"ד שאטעלסדארף
הלא הגאון ר"י פרענקל אב"ד שאטעלסדארף היה אז כבן שלושים
שהרי נולד בשנת תקצ"ט
ועל המראה כאן לא נראה אדם כבן שלושים, אלא הרבה יותר.
על כן יש לדון שמא הוא הרה"ק רבי שמואל פרענקיל מדאראג זצ"ל
מה דעת המומחים על זה?
שטייט קלאר FRANKL L
ער איז אויסגערעכנט פון די ל"ד וואס זענען געבליבן. קוק דא
געווען א דעפוטאט פון גראסווארדיין, געקומען צוזאמען מיט לאנדסבערג [זעט אויס גראדע ענליך..]
פון דא
Rumors have spread that delegates J. Landesberg and Löbl Franklbelonged to the progressive camp … but though Landesberg doesn’t admit it publicly, he backs the Hitőr Egylet. Moreover, Löbl Frankl heads the Hitőr Egylet in Nagyvárad. … I request the cancellation of the election.
תולדות האורתודוכסיה / מאת: ר' יוסף גוטמן. לפני שבועיים, במלאת ששים שנה להפרדת האורתודוכסיה בסלובקיה, פירסם "העתון היהודי" מאמר ראשי אודות מאבקה הנועז של היהדות החרדית נגד פורצי הגדר, שהסתיים בנצחון דגל תורתנו הקדושה ונושאיו. ביקרתי, איפוא, אצל מוהר"ר מ"מ טננבאום שליט"א, -(הגה"ק רבי מנחם מענדל טעננענבוים זצ"ל אב"ד טארנא בעל שארית מנחם)- וביקשתיו לדווח לעתוננו אודות פעילות פוריה זו. כידוע, כבוד הרב האב"ד הנו נצר למשפחה מפוארת: בנו של בעל "נהרי אפרסמון" ונכדו של בעל "רחובות הנהר". זה האחרון היה אחד משמונת הרבנים הדגולים שהופיעו לראיון בחצר המלכות של הקיסר פרנץ יוזף, ונחלו הצלחה בלתי רגילה.
פתח כבוד הרב הראב"ד בסיפורו: לאורתודוכסיה העירונית אין כל מושג על פשר הביטוי "הפרדת האורתודוכסיה". זאת יודעים ומבינים רק יוצאי קהילות קטנות, שהרכבן היה מגוון ביותר, מבחינת אורח חיים שונים שלבני הקהילה, נתאפשרה איפוא, הנהגת הקהילה ע"י פורקי עול למיניהם. גורמים אלה השתדלו להציב בפנינו אבני נגף ומכשול, כשדובר על הקמת מוסד חרדי זה או אחר.
ביקשנו לשנות את פני הדברים בדרך ההתבדלות המוחלטת מהנאולוגים ומן המתבוללים המובהקים, כהוראת החת"ם סופר זצ"ל (תקכ"ג-ת"ר). מפעלנו היה כרוך בקשיים לא מעטים, כי יריבינו לדעה לא נפלו מאיתנו בהשכלתם התורנית, אלא שבזו למסורת הרבנית, סילפו דברי תורה ולגלגו על פסקי חכמים. הם נקטו בכל האמצעים (כולל אלימות), ובלבד שתיכשלנה תכניותינו.
ביחוד הרבו להטעות את השלטונות ע"י בדותות שונות.
בהתאם למידע שנתקבל מה"נאולוגים", חילקה המלכות את מחוזות הבחירה כך, שבמקומות בהם היוו החרדים רוב, כגון סטמר או מרמרוש סיגט, ניתן יהיה לבחור בפחות נציגים מאשר באזורים המאוכלסים בעיקר ע"י יהודים תלושים מן השרשים.
בימי הבחירות לא נמנעו אחינו הנאולוגים משיטות טרור בכל מקום! כתוצאה מכך הוחלט, למשל בגיונגיוש, שם היה ראש הקהילה נאולוגי, לערוך כל חתונה אך ורק בין כתלי בית הכנסת, וחלילה לשנות, אלא אם כן הכלה יצאה לתרבות רעה, למען תתביישנה בעתיד גם הבנות החרדיות, וכולן תשאפנה לעמוד תחת החופה בתוך בית הכנסת. כשראו מנהיגינו הצדיקים, שלא יוכלו להשיג את מבוקשם בקרב אנשי השררה בגין חוסנם ועוצמתם של הנאולוגים, החליטו לבקש ראיון אצל הקיסר.
בחרו, איפוא, בשמונה רבנים בעלי שיעור קומה, ביניהם הרבי מסיגט (ה"ייטב לב"), ר' מנחם א"ש ושניים מצאצאי החת"ם סופר - ר' אברהם שמואל בנימין וולף - ה"כתב סופר" (תקע"ה-תרל"א) ור' חיים סופר. גם סבי "הרחובות הנהר" (הגה"ק רבי זאב וואלף טעננענבוים זצ"ל אב"ד ור"מ ווערפעלעט), השתתף במשלחת.
בהגיעם לווינה, ניגשו תחילה אל ר' יצחק דויטש, אדם מכובד מאד וקרוב למלכות, למען ישפיע על השליט שיקבלם. להפתעתם הרבה, אירחם הרב בקרירות רבה, וסרב בכל תוקף לתווך בינם לבין הקיסר, כיוון שהתנהגותו היתה חשודה בעיניהם, החליטו לבקר בביתו שנית, למחרת. כאשר מאן הרב דויטש לקום לעזרתם גם הפעם, ניסה הראב"ד של ק"ק אונגוואר, ר' מנחם א"ש, להיכנס עמו בדברים: "ראה, יהודי יקר, אנו, רבני הונגריא, נלחמים זה שנים למען מטרה קדושה מאד - ביצור חומות היהדות. לשם השגתה, כיתתנו רגלינו עד הלום - להביא את ענייננו בפני הקיסר ולבקש את תמיכתו הרוממה. דרכך, עלינו לקבוע מועד פגישה אצל הוד מלכותו, לפיכך הננו מתחננים אליך, אנא בחסרך קום לסייע לנו, והקב"ה ישלם את שכרך.
והיה אם החרש תחריש בעת הזאת - רווח והצלה יעמוד לנו ממקום אחר, ואתה ובית אביך תאבדו!"
התייצבות חריפה או הביכה מעט את הרב דויטש. הוא קם מכסאו וקרא בזעם: "רבותי, בטרם הופעתם, הודיעוני כמה אדונים מבודפשט, כי האורחים העומדים לבוא בצל קורתי אינם יהודים הונגרים אלא מהגרים מסיתים ומסכסכים - מגליציה..." (כידוע נחשדו יהודי גליציה בהונגריה למחרחרי ריב.( מיד הציג ר' מנחם אש את חבריו בפני המארח, וחייך במרירות: "ראה, אדוני, זהו ה"כתב סופר", יליד פרסבורג, זהו רבה הראשי של ק"ק סיגט... איש מהנוכחים אינו "גליציאנר"..." בלית ברירה נאלץ הרב דויטש לגשת אל הקיסר ולהשפיע עליו שיקבע מועד לראיון עם שמונת הרבנים, וכמו שכתוב לב מלכים ושרים ביד ד' הם יצאו מפתח ארמונו כשידם על העליונה.
יהוסף האט געשריבן: ↑ מיטוואך יולי 28, 2021 12:31 pmדי יאר איז די זעלבע ווי די גרויסע אסיפה שנת תרמ"ט און די צייטונג איז גיוועזען אן ארטאדאקסישע צייטונג אין די יארען פונעם טיילונג (פון 1868 פאר 3 יאר) און אויך נאכדעם פון 1908 איז גיווען אן ארטאדאקיש צייטונג מיט דעי נאמען (למעשה העירנו אז כנראה אינדערמיט איז עס גיווען פון די נעאלאגען...) צווישען די נעמען אויף דף 181 אינטען זע איך lowy mor האב איך געטראכט דאס איז דער אינטערדאם רב - קען איך אבער נישט קיינע אונגעריש דעריבער מיין איך טאקע ביסט גערעכט און ס'האט עס נישט קיין שייכות (קוקענדיג יעצט אויפען ליסטע האב איך טאקע נישט געטראפען קיין אנדערס היימיש נאמען חוץ רבי קלמן ליבערמאן) - יענקל פנים ייש"כ רב קיקיון פארן אויסקלארען דער ענין!
אגב אויב איינער ווייסט אווי כ'קען טרעפען דאס "מאדיאר זשידא סעמלע" פון די 3 יארען פון טיילונג (די ארטאדאקסישע צייטונג האט געהאט א גרויס חלק אין די הצלחה פונעם טיילונג וכו' און איז גיווען פון די ערשטע פעולות פון די חברת "שומרי הדת" בשנת תרכ"ז עד כדי כך אז דער מעגלי צדק פון דעש זי"ע שרייבט אין א בריוו צום אינטערדאם רב "ואם אין מחזיקים אצליכם המאדיאר זשידא ימחול מעכ"ת נ"י לעוררם על כך כי עתה דבר נחוץ הוא") וואלטך זייער אפרישיעטעט (וועלך זאגן דא אפען פרוואס אין ספר זכור ימות עולם שטייט אז אין יאר 1868 דף 425 שטייט וועגן די בחירת פארן קאנגרעס אין געגנט פון אינטערדאם און אז דער אינטערדאם רב האט געווינען מיט א מערהייט)
עגיענעס מינט א באלטש! (יישר כחכם)
פון די משכילים איז דא אונליין.הלבלר בקולמסו האט געשריבן: ↑ דינסטאג יולי 11, 2023 6:05 pmקען מען נאך זען ערגעץ די צייטונגען כהיום?
און וואס איז מיט די אורטאדאקסישע?ממי_שאמרו האט געשריבן: ↑ דינסטאג יולי 11, 2023 9:33 pmפון די משכילים איז דא אונליין.הלבלר בקולמסו האט געשריבן: ↑ דינסטאג יולי 11, 2023 6:05 pmקען מען נאך זען ערגעץ די צייטונגען כהיום?
וואס גייט דא פאר? דאס איז דאך די כתב יד פון הייליגען כתב סופר, עיין אגרות סופרים בערכו מכתב כ', ויהי לפלא,פיישל האט געשריבן: ↑ זונטאג סעפטעמבער 03, 2023 11:41 amhttps://il.bidspirit.com/ui/lotPage/tor ... 94?lang=he
א חידוש, ווער איז דער כותב.
הטיילונג באונגארן - חידוש, תפלה נפלאה שנתחבר ע"י א' מתלמידי מרן החת"ס בעת הקאנגרעס, במיוחד למען הצלחת הצירים 'נבחרים' הנקראו 'דעפוטאטן' בעיר פעסט
לפי הנראה הי' זה בתרכ"ט, בעת אשר עיני כל ישראל פנה לפעסט שיצליחו החרדים והיראים במלחמתם עם הפושעים, והי' אח"כ שמחה גדולה כשנעשה עמהם נס והצליחו.
גדולי ישראל הרעישו ארץ ומלואה, וקרעו שערי שמים להצלחת נבחרי היראים, גם הצדיקים מגאליציע כהרה"ק מצאנז וזידיטשויב, הגאון המהר"ם שיק אמר פעם : יותר בכיתי בשוקי פעסט בעת הקאנגרעסס מאשר בכיתי בביתי בתשעה באב
מנוסח ולשון התפלה, וצורת הכתב, נראה שמדובר מאחד מגדולי הגר בעת ההוא, שהתקין תפלה להתפלל עם עדתו בבית הכנסת, כמו שכותב בתוך התפלה, אולי הגורן דוד או א' מחביריו הצדיקים.
לפי מה ששמענו מגדול המומחים, ניכר בהכתב סימנים שנכתב ע"י אחד מתלמידים הקדושים של מרן החתם סופר.
מתוכן התפלה:
אשר אנחנו מתפללים לפניך בבית הגדול והקדוש אשר יקרא שמך עליו
יהי' נא אזניך קשובות, בעד כנסי' גדולה בעיר פעסט הנבחרים מעם ישראל שבמדינתנו מדינת אונגארן המהללה
על קרואי מועד אנשי שם אשר בשם דעפוטירטען יכונו, ויאתיו אלה מפה ואלה מפה ליום הכסא, כאיש אחד לטובת הכלל
אין די כת"י פעלט ביים אנהייב אפאר ווערטער וואס דער כת"ס האט געשריבן, ממילא איז מסתבר אז א תלמיד האט נאכגעשריבן פאר זיך נאר די עצם תפלה, און נישט די אריינפיר.טעם לפגם האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג נאוועמבער 30, 2023 11:16 pmוואס גייט דא פאר? דאס איז דאך די כתב יד פון הייליגען כתב סופר, עיין אגרות סופרים בערכו מכתב כ', ויהי לפלא,פיישל האט געשריבן: ↑ זונטאג סעפטעמבער 03, 2023 11:41 amhttps://il.bidspirit.com/ui/lotPage/tor ... 94?lang=he
א חידוש, ווער איז דער כותב.
הטיילונג באונגארן - חידוש, תפלה נפלאה שנתחבר ע"י א' מתלמידי מרן החת"ס בעת הקאנגרעס, במיוחד למען הצלחת הצירים 'נבחרים' הנקראו 'דעפוטאטן' בעיר פעסט
לפי הנראה הי' זה בתרכ"ט, בעת אשר עיני כל ישראל פנה לפעסט שיצליחו החרדים והיראים במלחמתם עם הפושעים, והי' אח"כ שמחה גדולה כשנעשה עמהם נס והצליחו.
גדולי ישראל הרעישו ארץ ומלואה, וקרעו שערי שמים להצלחת נבחרי היראים, גם הצדיקים מגאליציע כהרה"ק מצאנז וזידיטשויב, הגאון המהר"ם שיק אמר פעם : יותר בכיתי בשוקי פעסט בעת הקאנגרעסס מאשר בכיתי בביתי בתשעה באב
מנוסח ולשון התפלה, וצורת הכתב, נראה שמדובר מאחד מגדולי הגר בעת ההוא, שהתקין תפלה להתפלל עם עדתו בבית הכנסת, כמו שכותב בתוך התפלה, אולי הגורן דוד או א' מחביריו הצדיקים.
לפי מה ששמענו מגדול המומחים, ניכר בהכתב סימנים שנכתב ע"י אחד מתלמידים הקדושים של מרן החתם סופר.
מתוכן התפלה:
אשר אנחנו מתפללים לפניך בבית הגדול והקדוש אשר יקרא שמך עליו
יהי' נא אזניך קשובות, בעד כנסי' גדולה בעיר פעסט הנבחרים מעם ישראל שבמדינתנו מדינת אונגארן המהללה
על קרואי מועד אנשי שם אשר בשם דעפוטירטען יכונו, ויאתיו אלה מפה ואלה מפה ליום הכסא, כאיש אחד לטובת הכלל
דאס איז פארשטייט זיך נישט קיין שום ראי' נישט, אז דער אריינפיר איז נישט געשריבן, קען עס נאך זיין כתב סופר, מ'דארף נאר זען צי ס'איז טאקע כתב סופר.נא_שכל האט געשריבן: ↑ פרייטאג דעצעמבער 01, 2023 9:55 amאין די כת"י פעלט ביים אנהייב אפאר ווערטער וואס דער כת"ס האט געשריבן, ממילא איז מסתבר אז א תלמיד האט נאכגעשריבן פאר זיך נאר די עצם תפלה, און נישט די אריינפיר.טעם לפגם האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג נאוועמבער 30, 2023 11:16 pmוואס גייט דא פאר? דאס איז דאך די כתב יד פון הייליגען כתב סופר, עיין אגרות סופרים בערכו מכתב כ', ויהי לפלא,פיישל האט געשריבן: ↑ זונטאג סעפטעמבער 03, 2023 11:41 amhttps://il.bidspirit.com/ui/lotPage/tor ... 94?lang=he
א חידוש, ווער איז דער כותב.
הטיילונג באונגארן - חידוש, תפלה נפלאה שנתחבר ע"י א' מתלמידי מרן החת"ס בעת הקאנגרעס, במיוחד למען הצלחת הצירים 'נבחרים' הנקראו 'דעפוטאטן' בעיר פעסט
לפי הנראה הי' זה בתרכ"ט, בעת אשר עיני כל ישראל פנה לפעסט שיצליחו החרדים והיראים במלחמתם עם הפושעים, והי' אח"כ שמחה גדולה כשנעשה עמהם נס והצליחו.
גדולי ישראל הרעישו ארץ ומלואה, וקרעו שערי שמים להצלחת נבחרי היראים, גם הצדיקים מגאליציע כהרה"ק מצאנז וזידיטשויב, הגאון המהר"ם שיק אמר פעם : יותר בכיתי בשוקי פעסט בעת הקאנגרעסס מאשר בכיתי בביתי בתשעה באב
מנוסח ולשון התפלה, וצורת הכתב, נראה שמדובר מאחד מגדולי הגר בעת ההוא, שהתקין תפלה להתפלל עם עדתו בבית הכנסת, כמו שכותב בתוך התפלה, אולי הגורן דוד או א' מחביריו הצדיקים.
לפי מה ששמענו מגדול המומחים, ניכר בהכתב סימנים שנכתב ע"י אחד מתלמידים הקדושים של מרן החתם סופר.
מתוכן התפלה:
אשר אנחנו מתפללים לפניך בבית הגדול והקדוש אשר יקרא שמך עליו
יהי' נא אזניך קשובות, בעד כנסי' גדולה בעיר פעסט הנבחרים מעם ישראל שבמדינתנו מדינת אונגארן המהללה
על קרואי מועד אנשי שם אשר בשם דעפוטירטען יכונו, ויאתיו אלה מפה ואלה מפה ליום הכסא, כאיש אחד לטובת הכלל
דאס איז שוין עפעס!!!פיישל האט געשריבן: ↑ פרייטאג דעצעמבער 01, 2023 10:13 amדאס איז פארשטייט זיך נישט קיין שום ראי' נישט, אז דער אריינפיר איז נישט געשריבן, קען עס נאך זיין כתב סופר, מ'דארף נאר זען צי ס'איז טאקע כתב סופר.
ס'איז דא גענוג כתבים פון כתב סופר מברר צו זיין
נאר א דאנק דיין תגובה
האב איך געטראפן די השלמה צו די כתב יד, מורא'דיג! בא הכתוב השלישי
צום סוף האסטו אפילו די פתח מיטן רינגעלע דערויף.טעם לפגם האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג נאוועמבער 30, 2023 11:16 pmוואס גייט דא פאר? דאס איז דאך די כתב יד פון הייליגען כתב סופר, עיין אגרות סופרים בערכו מכתב כ', ויהי לפלא,פיישל האט געשריבן: ↑ זונטאג סעפטעמבער 03, 2023 11:41 amhttps://il.bidspirit.com/ui/lotPage/tor ... 94?lang=he
א חידוש, ווער איז דער כותב.
הטיילונג באונגארן - חידוש, תפלה נפלאה שנתחבר ע"י א' מתלמידי מרן החת"ס בעת הקאנגרעס, במיוחד למען הצלחת הצירים 'נבחרים' הנקראו 'דעפוטאטן' בעיר פעסט
לפי הנראה הי' זה בתרכ"ט, בעת אשר עיני כל ישראל פנה לפעסט שיצליחו החרדים והיראים במלחמתם עם הפושעים, והי' אח"כ שמחה גדולה כשנעשה עמהם נס והצליחו.
גדולי ישראל הרעישו ארץ ומלואה, וקרעו שערי שמים להצלחת נבחרי היראים, גם הצדיקים מגאליציע כהרה"ק מצאנז וזידיטשויב, הגאון המהר"ם שיק אמר פעם : יותר בכיתי בשוקי פעסט בעת הקאנגרעסס מאשר בכיתי בביתי בתשעה באב
מנוסח ולשון התפלה, וצורת הכתב, נראה שמדובר מאחד מגדולי הגר בעת ההוא, שהתקין תפלה להתפלל עם עדתו בבית הכנסת, כמו שכותב בתוך התפלה, אולי הגורן דוד או א' מחביריו הצדיקים.
לפי מה ששמענו מגדול המומחים, ניכר בהכתב סימנים שנכתב ע"י אחד מתלמידים הקדושים של מרן החתם סופר.
מתוכן התפלה:
אשר אנחנו מתפללים לפניך בבית הגדול והקדוש אשר יקרא שמך עליו
יהי' נא אזניך קשובות, בעד כנסי' גדולה בעיר פעסט הנבחרים מעם ישראל שבמדינתנו מדינת אונגארן המהללה
על קרואי מועד אנשי שם אשר בשם דעפוטירטען יכונו, ויאתיו אלה מפה ואלה מפה ליום הכסא, כאיש אחד לטובת הכלל
יא ס'איז געווען צוזאמען אויף איין פלאץ, נאר צוטיילט, אומוויסנדיג אז עס קומט צוזאמען, תשואת חן חן לך.נא_שכל האט געשריבן: ↑ פרייטאג דעצעמבער 01, 2023 10:26 amדאס איז שוין עפעס!!!פיישל האט געשריבן: ↑ פרייטאג דעצעמבער 01, 2023 10:13 amדאס איז פארשטייט זיך נישט קיין שום ראי' נישט, אז דער אריינפיר איז נישט געשריבן, קען עס נאך זיין כתב סופר, מ'דארף נאר זען צי ס'איז טאקע כתב סופר.
ס'איז דא גענוג כתבים פון כתב סופר מברר צו זיין
נאר א דאנק דיין תגובה
האב איך געטראפן די השלמה צו די כתב יד, מורא'דיג! בא הכתוב השלישי
פון וואו נעסטו די חלק? איז א חלק פון די מכירה?
אה דו ווייסט זע איך !הארזים האט געשריבן: ↑ פרייטאג דעצעמבער 01, 2023 11:21 amצום סוף האסטו אפילו די פתח מיטן רינגעלע דערויף.טעם לפגם האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג נאוועמבער 30, 2023 11:16 pmוואס גייט דא פאר? דאס איז דאך די כתב יד פון הייליגען כתב סופר, עיין אגרות סופרים בערכו מכתב כ', ויהי לפלא,פיישל האט געשריבן: ↑ זונטאג סעפטעמבער 03, 2023 11:41 amhttps://il.bidspirit.com/ui/lotPage/tor ... 94?lang=he
א חידוש, ווער איז דער כותב.
הטיילונג באונגארן - חידוש, תפלה נפלאה שנתחבר ע"י א' מתלמידי מרן החת"ס בעת הקאנגרעס, במיוחד למען הצלחת הצירים 'נבחרים' הנקראו 'דעפוטאטן' בעיר פעסט
לפי הנראה הי' זה בתרכ"ט, בעת אשר עיני כל ישראל פנה לפעסט שיצליחו החרדים והיראים במלחמתם עם הפושעים, והי' אח"כ שמחה גדולה כשנעשה עמהם נס והצליחו.
גדולי ישראל הרעישו ארץ ומלואה, וקרעו שערי שמים להצלחת נבחרי היראים, גם הצדיקים מגאליציע כהרה"ק מצאנז וזידיטשויב, הגאון המהר"ם שיק אמר פעם : יותר בכיתי בשוקי פעסט בעת הקאנגרעסס מאשר בכיתי בביתי בתשעה באב
מנוסח ולשון התפלה, וצורת הכתב, נראה שמדובר מאחד מגדולי הגר בעת ההוא, שהתקין תפלה להתפלל עם עדתו בבית הכנסת, כמו שכותב בתוך התפלה, אולי הגורן דוד או א' מחביריו הצדיקים.
לפי מה ששמענו מגדול המומחים, ניכר בהכתב סימנים שנכתב ע"י אחד מתלמידים הקדושים של מרן החתם סופר.
מתוכן התפלה:
אשר אנחנו מתפללים לפניך בבית הגדול והקדוש אשר יקרא שמך עליו
יהי' נא אזניך קשובות, בעד כנסי' גדולה בעיר פעסט הנבחרים מעם ישראל שבמדינתנו מדינת אונגארן המהללה
על קרואי מועד אנשי שם אשר בשם דעפוטירטען יכונו, ויאתיו אלה מפה ואלה מפה ליום הכסא, כאיש אחד לטובת הכלל
