שלום עליכם קודם כל פותחין בכבוד אכסניא, ס'נישטא די ווערטער ארויסצוברענגען די געוואלדיע ערך פון אוצרות וואס ליגט שוין דא פארזאמלט, אין דאס חשיבות פון אויפהאלטן און באשטייערן צו אזא סייט יישר כחכם אלף פעמים
ווייסט אפשר איינער ווער ס'איז געווען דער שווער פון ר' בנימין הכהן הארטמאן אב"ד שימלאוי אבי ר' חיים מאיר זאב הכהן הארטמאן אב"ד שימלאוי, אדער כאטש ווי צו פראבירן זיכן, כ'וועל זייער דאנקבאר זיין, יש"כ למפרע
פלאחותיך האט געשריבן:
שלום עליכם קודם כל פותחין בכבוד אכסניא, ס'נישטא די ווערטער ארויסצוברענגען די געוואלדיע ערך פון אוצרות וואס ליגט שוין דא פארזאמלט, אין דאס חשיבות פון אויפהאלטן און באשטייערן צו אזא סייט יישר כחכם אלף פעמים
ווייסט אפשר איינער ווער ס'איז געווען דער שווער פון ר' בנימין הכהן הארטמאן אב"ד שימלאוי אבי ר' חיים מאיר זאב הכהן הארטמאן אב"ד שימלאוי, אדער כאטש ווי צו פראבירן זיכן, כ'וועל זייער דאנקבאר זיין, יש"כ למפרע
שלום עליכם וברוכים הבאים, יהא בואכם לברכה ולהרמת קרנינו.
אז א איד בעט לאמיר פרובירען צו העלפן, און אולי וועט זיך מאכן א חתיכה הראויה להתכבד און די גבאים וועלן מאכן א חלוקא דרבנן דערפון.
1.דאזעה איך אז דער אבי בנימין אב"ד שימלוי האט געהאט נאך א זון ר' אהרן יהודא, וואס ער איז געווען דער טאטע פון רבי יחיאל משה הארטמאן מו"ץ בעניעד אבי ר' יוסף הארטמאן מירושלים עיה"ק.
3.רבי יצחק שמחה בערגערמלאפאש ומנו"כ בצפת בעמח"סשמחת יצחק,ב"ר יחיאל מיכל מחסידי אש-ואור (אשוואר) היה חתנו של רבי בנימין הארטמאן אב"ד שימלויא. וראה שם בספרו שמחת יצחקבהקדמת בנו רבי ישראלמבוקארעסט מה שכותב אודות זקנו ודודו הרבנים משימלויא והולך ומונה שם שאר בני רבי בנימין:
א. רבי חיים מאיר (השם נמצא גם חים מאיר וגם מאיר חיים וגם מאיר חיים זאב) הארטמאן מ"מ אביו כאב"ד שימלויא ב. ר' אהרן יהודה הארטמאן ג. ר' צבי אלימלך הארמאן מ'דעעש ד. חתנו רבי יצחק שמחה בערגער הנ"ל
מלבד הבן רבי ישראל בערגער מבוקארעסט הנודע ספריו "העשר'ליך" היה לו לרבי יצחק שמחה בן בשם רבי מאיר בערגער ששימש כרב בעיר טאראנטא והו"ל ספר איבו הנ"ל שמחת יצחק בשנת ת"ש.
פלאחותיך האט געשריבן:
שלום עליכם קודם כל פותחין בכבוד אכסניא, ס'נישטא די ווערטער ארויסצוברענגען די געוואלדיע ערך פון אוצרות וואס ליגט שוין דא פארזאמלט, אין דאס חשיבות פון אויפהאלטן און באשטייערן צו אזא סייט יישר כחכם אלף פעמים
ווייסט אפשר איינער ווער ס'איז געווען דער שווער פון ר' בנימין הכהן הארטמאן אב"ד שימלאוי אבי ר' חיים מאיר זאב הכהן הארטמאן אב"ד שימלאוי, אדער כאטש ווי צו פראבירן זיכן, כ'וועל זייער דאנקבאר זיין, יש"כ למפרע
שלום עליכם וברוכים הבאים, יהא בואכם לברכה ולהרמת קרנינו.
אז א איד בעט לאמיר פרובירען צו העלפן, און אולי וועט זיך מאכן א חתיכה הראויה להתכבד און די גבאים וועלן מאכן א חלוקא דרבנן דערפון.
1.דאזעה איך אז דער אבי בנימין אב"ד שימלוי האט געהאט נאך א זון ר' אהרן יהודא, וואס ער איז געווען דער טאטע פון רבי יחיאל משה הארטמאן מו"ץ בעניעד אבי ר' יוסף הארטמאן מירושלים עיה"ק.
3.רבי יצחק שמחה בערגערמלאפאש ומנו"כ בצפת בעמח"סשמחת יצחק,ב"ר יחיאל מיכל מחסידי אש-ואור (אשוואר) היה חתנו של רבי בנימין הארטמאן אב"ד שימלויא. וראה שם בספרו שמחת יצחקבהקדמת בנו רבי ישראלמבוקארעסט מה שכותב אודות זקנו ודודו הרבנים משימלויא והולך ומונה שם שאר בני רבי בנימין:
א. רבי חיים מאיר (השם נמצא גם חים מאיר וגם מאיר חיים וגם מאיר חיים זאב) הארטמאן מ"מ אביו כאב"ד שימלויא ב. ר' אהרן יהודה הארטמאן ג. ר' צבי אלימלך הארמאן מ'דעעש ד. חתנו רבי יצחק שמחה בערגער הנ"ל
מלבד הבן רבי ישראל בערגער מבוקארעסט הנודע ספריו "העשר'ליך" היה לו לרבי יצחק שמחה בן בשם רבי מאיר בערגער ששימש כרב בעיר טאראנטא והו"ל ספר איבו הנ"ל שמחת יצחק בשנת ת"ש.
ר בנימין היה לו אח הרה"ק ר' יחזקאל הארטמאן זצ"ל מסאבראנץ היה לו בן חיים דוד שנטמן בצפת
מי יודע אם ר בנימין הארטמאן משימלויא היה כהן או לא על מציבה שלו וגם מציבת בנו אהרן יודא לא מוזכר שהם כהנים גם בן בתו הרב ישראל בערגער בספריו לא מזכיר שהיו כהנים עכ"ז מצאתי בכמה מקומות כתבו על בנו ר חיים מאיר זאב הכהן ע"כ נפשי בשאלתי מי יוכל לפענח
הר"ר בנימין ז"ל נפטר בשנת תרכ"א, ובנו ר' חיים מאיר זאב מילא את מקומו כאב"ד שאמלויא, אבל רק ז' שנים אח"כ בשנת תרכ"ז הוא נפטר פתאום, ראה מעשה נוראה אודות הפטירה שלו שהתפרסם ע"י בני המשפחה
שמואלישעי האט געשריבן:
מי יודע אם ר בנימין הארטמאן משימלויא היה כהן או לא על מציבה שלו וגם מציבת בנו אהרן יודא לא מוזכר שהם כהנים גם בן בתו הרב ישראל בערגער בספריו לא מזכיר שהיו כהנים עכ"ז מצאתי בכמה מקומות כתבו על בנו ר חיים מאיר זאב הכהן ע"כ נפשי בשאלתי מי יוכל לפענח
ווייסט אפשר איינער אויב סאיז דא א קאפי פונעם ארגינעלע געשריבענע כתב פון די "תקנות מיהאלאוויץ"? אויב יא קען מען זעהן אויב ער חתמעט מיט הכהן אדער כ"ץ (אויף די געדריקטע תקנות איז זיין נאמען אויך פארדרייט מאיר זאב חיים)
ווייסט איינער מער וועגן די דיין און שאמלוי ר׳ דוב האלצער הנקרא פערטשינער~ תלמיד מובהק פון ר׳ הלל קאלאמיי ועוד , קען מיר אנצייגן ערגעץ ווי אויפן וועלטעל תודה
פלאחותיך האט געשריבן:
שלום עליכם קודם כל פותחין בכבוד אכסניא, ס'נישטא די ווערטער ארויסצוברענגען די געוואלדיע ערך פון אוצרות וואס ליגט שוין דא פארזאמלט, אין דאס חשיבות פון אויפהאלטן און באשטייערן צו אזא סייט יישר כחכם אלף פעמים
ווייסט אפשר איינער ווער ס'איז געווען דער שווער פון ר' בנימין הכהן הארטמאן אב"ד שימלאוי אבי ר' חיים מאיר זאב הכהן הארטמאן אב"ד שימלאוי, אדער כאטש ווי צו פראבירן זיכן, כ'וועל זייער דאנקבאר זיין, יש"כ למפרע
ווער איז געווען די טאטע פין ר' בנימין ? פין וועלכע שטאט קומען זיי?
מחשובי הצאצאים: הרה"ח ר' בנימין זאב הרטמן ז"ל - ראש המשוררים בבית ויזניץ עשרות בשנים ברגשי צער ותוגה ליווה קהל המונים במוצאי שב"ק פר' משפטים תשע"ט, בראשות מרן אדמו"ר מויזניץ שליט"א, את האי גברא יקירא, מופלג בתורה ואיש החינוך, הרב בנימין זאב הרטמן ז"ל, מחשובי אנ"ש בקרית ויזניץ, אשר נלב"ע בשם טוב לאחר מחלה כשהוא רק בן ס"ח שנים בפטירתו, והותיר אחריו דור ישרים יבורך של חסידים ואנשי מעשה. בפטירתו אבדה דמות של איש חסיד תלמיד חכם וירא שמים, מחנך דגול ואומן פדגוג שהעמיד תלמידים הרבה, ובחכמה ותבונה החדיר בהם תורה וחסידות. קובע עיתים לתורה ומרביץ תורה, ברוך כשרונות אשר הפליא לעשות בהיכל השירה והזמרה בבית ויזניץ, וזכה לשרת בקודש במסירות מופלאה אצל רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע כראש המשוררים במשך עשרות בשנים. נולד בחודש סיון תש"י כבנו הגדול של הרב החסיד ר' יחזקאל יוסף הרטמן ז"ל, מחשובי חסידי ויזניץ בחיפה, בן הג"ר בנימין זאב הרטמן זצ"ל בעל 'אור ישר' ו'ילקוט בנימין' ונו"נ לגדולים וצדיקים. ר' יחזקאל יוסף היה יהודי בר אוריין ובר אבהן, אשר עולמו חרב עליו בשנות השואה, בה אבד את זוגתו בזיוו"ר ואת ילדיו שנעקה"ש הי"ד. לאחר השואה התחזק באמונת ד' והקים את ביתו עם זוג' מרת איטה ע"ה לבית מגיד, מצאצאי הרה"ק ה'צמח ד' לצבי' והרה"ק ה'קדושת לוי' מבארדיטשוב זי"ע, ממנה נולדו לו ילדיו. בעודו ילד כבן עשר שלחוהו הוריו ללמוד בת"ת שבקרית ויזניץ, ואח"כ בישיבה הק', כאן עלה ונתעלה בתורה וביראת שמים. בהיותו מחונן ובעל כשרון בלע בשקיקה את דפי הגמרא מתוך הבנה יתירה, כשהוא אף בולט במידותיו הטובות. בהגיעו לפרקו הקים את ביתו עם זוג' החשובה, אשת חיל ובעלת מידות טובות, מרת שרה פעסיל ע"ה, בת הרה"ח ר' חיים מנדל רוזינגר ז"ל מצאצאי הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זי"ע. הם הקימו וחינכו בית מפואר של תורה וחסידות, כשזוגתו ע"ה עומדת לימינו בגידול הבנים והבנות לשם ולתהילה. לאחר נישואיו המשיך לימודיו בכולל האברכים בקרית ויזניץ. כבר אז שלחו רבנו ה'ישועות משה' למסור שיעורי תורה לבעלי בתים. לאחר מכן התמנה כמחנך בת"ת בקרית ויזניץ. הוא נודע לתהילה כמחנך מומחה, ונקרא ללמד גמרא לילדי ישראל בת"ת קרלין ובת"ת סלונים בבני ברק. בעשרות השנים בהם הרביץ תורה התגלה כאומן מיוחד להסביר ולהמחיש לתלמידיו סוגיות סבוכות, ולהגישם לפני התלמידים כשולחן הערוך. כל זאת לצד הבנה פדגוגית עמוקה ומקיפה לנפשות תלמידיו, באופן נדיר, תוך עידודם להעפיל במעלות התורה ועבודת ד', יחד עם תיקון המידות. תלמידיו מכירים לו טובה עד היום על שקידמם ורוממם בסולם עבודת ד'. מאז פטירת אביו בשנת תשל"ד, היה ביתו של ר' בנימין וזוג' ע"ה פתוח לרווחה לפני אחיו ואחיותיו שיחיו, אשר התייתמו בצעירותם, הוא היה להם כאב והיא ע"ה כאם, במאור פנים במסירות ובלב פתוח נשא עליו את העול, כל אשר בידו עשה להקל עליהם ולכוונם במסילות החיים. יחד עם זאת התאכסנה אמו ע"ה בביתו במשך שנים, והם התמסרו במיוחד למצוות כיבוד אם. בעודו בחור צעיר ניכר ר' בנימין בכשרונו ובהבנתו בעולם הנגינה, ונמנה על המשוררים בשולחנו הטהור של כ"ק רבנו ה'אמרי חיים' זי"ע. רבנו הבחין פעם שלר' בנימין כשרון מיוחד בביצוע ליוויים שהעשירו את הניגונים, ומאז קירבו ועודדו ביותר לעמוד ולנצח בבית ד'. עד מהרה בלט בכשרונו, בשנת תשל"ה בקירוב, עודדו רבנו ה'ישועות משה' זי"ע להקים מקהלת משוררים קבועה, ור' בנימין עמד בראשה כמנצח המקהלה. במשך עשרות שנים עמד על משמרתו מדי שבת ומועד ולעיתות שמחה, להנעים בזמירות בשולחנות הטהורים. הוא אף הלחין בעצמו ניגונים ומארשים, ביניהם הניגון 'לב טהור ברא לי אלוקים' שהתחבב במיוחד על רבנו זצ"ל. היה מלמד ומכוון משוררים ומקהלות בחצרות קודש רבים. במקצועיותו ובכשרונו הנדיר אף לימד חזנות ושירה לחזנים ובעלי תפילה וזמר חרדיים, בד בבד קירבם והנחילם הליכות חיים של תורה וחסידות מאוצרו המבורך. בשנים האחרונות חלה ונחלש, למרות זאת התאמץ להמשיך ולהרביץ תורה, בשיעור קבוע בגמרא שמסר מדי ערב ב'שיעורי תורה ברבים' בביהמ"ד הגדול בקרית ויזניץ. בשנים בהם הלך ונחלש התמסרו אליו צאצאיו ועמדו הכן לשמשו בכל עת. בצהרי שב"ק פר' משפטים נדם ליבו לפתע, בביתו. נשמתו התבקשה לישיבה של מעלה לדאבון לב. קהל גדול של חסידים ואנשי מעשה השתתפו בהלווייתו שיצאה במוצאי מנוחה מביתו, דרך ביהמ"ד הגדול בקרית ויזניץ. רבנו שליט"א שליווה עד לאחר סתימת הגולל בבית החיים ויזניץ, הזכיר כמה פעמים במהלך ההלוויה שהנפטר הדגול הוא צאצא לסניגורן של ישראל הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע. הותיר אחריו דור ישרים יבורך, בניו הרה"ח יחזקאל יוסף, הרה"ח חיים מנחם מנהל ת"ת ויזניץ בלונדון, הרה"ח יעקב שלום, הרה"ח שמואל יצחק, והרה"ח צבי הירש הרטמן. חתניו הרה"ח צבי הירש כהנא, הרה"ח יחיאל מיכל וייס, הרה"ח מרדכי יעקב איצקוביץ והרה"ח שלמה זלמן פולק. אחיו הרה"ח אהרן, הרה"ח לוי יצחק והרה"ג יחיאל משה הרטמן, ואחיותיו אשת הרה"ח אברהם סגל ז"ל, אשת הרה"ג אביגדור שלמה גייגר, אשת הרה"ח נפתלי שולדינר ואשת הרה"ח ישראל יצחק לוריא, הי"ו.
עושה רצון צדיק: יצחק אייזיק רוט - מנהל ת"ת ויזניץ באלעד ומוותיקי המשוררים בבית ויזניץ בדמע ובגעגועים על סילוקו של אותו חסיד בר דעת ורב מעשים, אעלה קווים קצרים לדמותו, מאשר זכינו ליהנות ממנו ומחכמתו רבות בשנים. הקו המנחה של ר' בנימין ע"ה בכל פעליו, היה התקשרותו אל רבנו הק' ה'ישועות משה' זי"ע. הוא לא דילג על שום מעמד, הוא לא החסיר אפילו את ה'מיטאג טיש' מדי שבת בשבתו, וממש מסר את נפשו להנות את רבנו זי"ע. רבנו זי"ע היה אומר: 'נגינה איז מעורר אַ מענטש - ווער ס'האט אַ ביסעל רגש, ואת רגשי הלב אפשר להוציא בעת שירה וזמרה'. רבנו זי"ע היה מבקש מר' בנימין ניגונים כאלה 'ס'זאל געבן א ציפ' - כלשונו הק', ור' בנימין ידע לקלוע ולשלוף מיידית ניגונים כאלה. זכורני שמדי שנה ברדת רבנו זי"ע מהמטוס לאחר תקופת שהותו בשווייץ, היתה שאלתו הראשונה לר' בנימין, עוד בשדה התעופה: 'מה עם המארש החדש?' ויש שהוסיף: 'דער מארש איז צופעדיג? די ווייסט דאך אז איך האב ליב צופעדיגע ניגונים'... מעולם לא שר ניגון כדבר שבשיגרה, תקופה ארוכה שרנו בקביעות 'ושיוויתי השם' לפני ה'תורה', ותמיד הוא ניצח על שירתנו כאילו וזו הפעם הראשונה. מומחה עולמי היה לקחת שירים פשוטים, ובאמצעות עיבודיו הפכם ללהיטים. במשימת הניצוח ראה את יעוד חייו, כל כולו נתון היה בתוכו, הוא הקדיש את ביתו למטרה זו והמון חזרות התקיימו בביתו. היתה לו סבלנות מיוחדת, ישב ושינן עם כל אחד בנפרד את תפקידיו, טונים גבוהים/נמוכים. היו שאיחרו לחזרות והוא שוב ישב עמם בנפרד, ללא כעס, וכאילו כל הזמן עומד לרשותו. מי שזייף היה מסוכן לעמוד לידו... אמרתי בלוויה שאם רוצים להחיותו שישירו לידו עם זיוף... בכשרונו אף כתב תווים בכתב נאה ביותר, וקרא אותם בשטף כמו שאחרים קוראים תהילים. לקראת החתונות בחצר הקודש כתב עיבודים לתזמורת, לכל כלי בנפרד. הכרתיו גם בפן החינוכי. היה לו כוח הסברה נדיר, ר' בנימין היה מנתח ומסכם גמרא ומסבירה עם המחשות, עד שכל אחד יכול היה להבין, ותמיד עם מידת הסבלנות בה היה מיוחד מאוד. תנצב"ה.
אבד חסיד מן הארץ: משה מרדכי [מונה] רוזנבלום, בעל המנגן והמלחין המפורסם שזכה לידידות נפלאה עם להבחל"ח המנוח ע"ה ווי להאי שופרא דבלי בארעא. שייף עייל ושייף נפיק ולא החזיק טיבותא לנפשיה. הרב החסיד ר' בנימין ע"ה היה תלמיד חכם בקי בכל מכמני התורה, מלמד תינוקות של בית רבן, ומסר נפשו על חינוכם בדרך התורה והחסידות. היה ממייסדי מקהלת ויז'ניץ המפוארת, ומסר נפשו למען הרבי הקדוש בעל ה'ישועות משה' זצ"ל, ששררה ביניהם אהבה עזה. היה לו צימאון לדעת את סודות המוסיקה, ובעל כוח רצון בלתי נלאה להבין את חוקי המוסיקה. אולם כל מה שהדריך אותו היה לעשות נחת רוח לבורא עולם, ולרבי ה'ישועות משה', שגם החזיר לו אהבה גדולה. בכל ראש חודש כשהרבי זי"ע היה עורך את ה'טיש', היה ידידי היקר ר' בנימין קורא גם לי, כדי שאשתתף ואזכה לעשות נחת לרבי הנערץ. אישית זכיתי לקבל מהרבי מושגים באהבת הבריות, הרבי זי"ע קירבני לחסידות ולאהבת ה' בצורה יוצאת מגדר הרגיל. כל הפגישות הנדירות שהיו לי עם הרבי זי"ע היו תמיד בנוכחותו של ר' בנימין הרטמן זצ"ל. באחת הפגישות הראשונות זוכר אני שהרבי בחן המיוחד שלו שאל אותי: 'משה מרדכי? עולם הזה האסטו?' ברגע הראשון הייתי מופתע, למה מתכוון הרבי? כשהרבי ראה שאני מופתע, אמר לי: 'איך מיין נישט עולם הזה אזוי ווי די מיינסט, איך מיין (כשהוא מצביע על הגמרא הפתוחה שלפניו) א בלעטל גמרא. דאס איז עולם הזה!' הרבי הכניס בי אז תובנה, שכל הערך האמיתי של העולם הזה הוא לימוד תורה באהבה ובשמחה, וכדמרגלא בפומיה 'שמחה בגימטריא שם-אחד - היכן שהקב"ה נמצא שם יש שמחה'; 'שמחה בגימטריא יצר מחה - כאשר מוחים את היצר אז יש שמחה'. היינו שנינו, ר' בנימין ואני, חוזרים שוב ושוב על שני הווארטים הללו, מאז בכל פעם שאני מרגיש שיש לי חסרון במעלת השמחה, אני משנן את הדברים לעצמי ויש לכך השפעה רבה. כזה היה גם ר' בנימין, כל כולו היה לעבוד את השם בשמחה. וזה היה בכל מצב, גם אם הפריעו לו קשיים שונים בכל זאת הוא היה כל כולו שמח, כמו חייל נאמן ביותר להשי"ת. כאשר התלבטתי בכל מיני שאלות שונות, אהבתי להתייעץ עם ידידי היקר ר' בנימין, ותמיד קיבלתי ממנו עצות טובות, שנבעו מתוך עמקי לבבו הטהור והמשובח. ר' בנימין מסר נפשו על מנת ללמוד איתי בחברותא, קבענו עיתים לתורה, וממנו למדתי לא רק את התורה, אלא בעיקר איך להתייחס באהבה לתורה, ומעל לכל את איכות הלימוד, עם הבנה עמוקה. יהי זכרו ברוך, תנצב"ה.
לדמותו של חסיד נאמן על הרב החסיד ר' בנימין ע"ה ניתן לכתוב מכמה וכמה היבטים, הן בהיותו מופלג בתורה ובהרבצת תורה, והן בהיותו איש חינוך מוכשר ועתיר ניסיון, אשר העמיד תלמידים הרבה. כאחד הנמנה על המשוררים בבית ויזניץ, אתייחס לעבודתו בקודש כמנצח בנגינות. בשורות אלה אבקש להדגיש, שכל מה שעשה ופעל, לא למען כבודו עשה, כדי שייקרא ראש מקהלה מכובד וכדומה, אלא את הכל עשה מכוח הערצתו הנפלאה לכ"ק מרן רבנו זצוק"ל. כולם יודעים על ר' בנימין הרטמן ז"ל שהיה מקצועי ביותר, כל הניגונים שהושרו ע"י המשוררים במקהלת ויזניץ הושרו במקצועיות רבה, וכל מי שסטה ולו רק בנקודה קטנה, מיד הרגיש בו ר' בנימין והעיר לו, כמובן בנועם. ההבנה השטחית היא, שמה שהמקהלה בראשותו היתה כל כך מקצועית ומדויקת בכל קוצו של יוד, ונעימה לאוזן, זה כתוצאה מכך שר' בנימין היה מקצועי, ולכן לא הסכים להוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. אבל מי שהכיר את ר' בנימין, יודע שאכן אמת הדבר שהוא היה מקצועי, וביקש שהכל יתנהל על הצד היותר טוב, אבל מה שדחף אותו שהמקהלה שבראשותו תהיה מוכשרת ומוצלחת כל כך, היה רק התקשרותו ברבנו זצ"ל. במשך השנים ראינו שהפקיר את כל זמנו היקר למען הצלחת המשוררים והשירה, היה זה הרבה-הרבה יותר מתפקידו כראש מקהלה. הוא עמל ויגע על כל תג של ניגון שיישמע טוב ב'טיש'. כמה עמל וחזר עם כל חבר-מקהלה על כל ליווי, כדי שאכן ישיר אותו טוב ויפה. כמה זמן מסר מזמנו הלא פנוי. אנו שומעים מכל אלה שהסתובבו אצלו במשך השנים, שביתו היה פתוח כל הזמן לרווחה, כמעט לא היה מנעול על דלתו בפני חברי המקהלה, מאחר שידע שהדבר עושה נחת רוב לרבנו זצ"ל. ואכן ראינו שרבנו זצ"ל שם לב על כל תג של ניגון, והיה נהנה לשמוע את הליוויים. וכמה רוממה השירה (לפי השגת עינינו) את המוחין של רבנו זי"ע. כמעט מדי ליל שב"ק אחר תום עריכת הסעודה, כשרבנו היה שב לטיש ומתכונן לאמירת ה'תורה', היה מחווה לר' בנימין במילה אחת: 'גם אני אודך', או 'לב טהור', 'ושיוויתי', ואז היה ר' בנימין מתחיל לשורר עם כל המקהלה, כשרבנו יושב אותה שעה אחוז שרעפים, בהתכוננו לקראת אמירת ה'תורה'. במקרים רבים הציבור כמעט ולא שם לב להשקעה הגדולה שהשקיע בכל ניגון, אבל ר' בנימין עשה הכל כדי להניח את דעתו ולרומם עוד יותר את רוחו של רבנו זי"ע. ניגונים רבים המושרים היום בחצרות קדשנו, יצירות ארוכות וקצרות, עברו תחת ידיו האמונות של ר' בנימין שיפוץ גדול מאוד כדי שיתאימו לשירה. כמו ששמעתי לדוגמה מהרה"ג ר' משה אברהם כהן שליט"א, שבפעם הראשונה שהמקהלה שרה את ה'ועל הנסים' של פורים, שהלחין הרה"ח ר' יצחק אונגר שליט"א, ור' בנימין השקיע בכל חלקי יצירה זו את כוחו ודמו כדי שישירו את היצירה בהרמוניה נאה ומיוחדת, כמה קרן אור פני רבנו זצ"ל אחר ששרו את הניגון. לולי השקעתו בכל היצירות הללו, מי יודע אם היינו זוכים לכל הניגונים האלה שמושרים היום בקביעות אצלנו. היה מי שהיטיב להגדיר, שעל כל ניגון שאורך עשר דקות, ארך לר' בנימין עשרה ימים להכינו ולהיטיבו כדי שיהא ראוי לעלות על שולחן מלכים. כללו של דבר, אהבתו והערצתו לרבנו זצ"ל נתנו לו את הדחף להשקיע כוחות רבים כל כך במקהלתנו. לא כבוד ולא דבר אחר עמדו לנגד עיניו. לא תמיד הבינו אותו, אבל הוא ראה לנגד עיניו רק עשיית נחת רוח לרבנו זצ"ל. עזיבתו אותנו היא בכייה לדורות, אבל נחמתנו היא שכל מה שהשקיע ממשיך להצמיח פירות הלאה, השירה הנעלית והנעימה כיום בחצרות קדשנו בניגונים רבים, הוא תוצאה של מה שהוא ז"ל חידש ושכלל. זעירא דמן חבריא, חיים מאיר שטרן
